כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום חמישי, ספטמבר 02, 2021

Eran Tzidkiyahu- יאיר הרמן 2.9.1980 - 26.04.2000




Eran Tzidkiyahu
‏7‏ שעות ·


יאיר הרמן 2.9.1980 - 26.04.2000

היום לפני 41 שנים נולד יאיר,
לפני 21 שנה הוא מת.
יאיר היה חבר טוב שלי, נפש תאומה.
אהבתי אותו מאוד.
מאז מותו נשארתי עם הזיכרון.
היום אני יודע, עם השנים גם הזיכרון משתנה,
דוהה, מעמיק ומתבגר.

את יאיר אני זוכר דווקא ביום הולדתו, את יום מותו הפסקתי לציין.
למעשה הכרנו ביום הולדתו, ימי ראשית הלימודים. שני נערים חדשים בבית הספר התיכון לאומנויות.

הרגשתי טפיחה קלה על כתפי מאחור, הסתובבתי וראיתיו לראשונה. ידו מושטת לעברי, "שלום, אני יאיר" הוא אמר, מישיר אלי מבט מעט מבויש.

היינו חברים טובים. אהבתי אותו מאוד. הוא היה מוכשר בטירוף, צלם מקצוען, עתידו בתחום היה לגמרי מובטח. הוא היה בחור רגיש ופגיע. הוא היה אנושי, היו לו חולשות וסדקים.

היה לו לב ענקי, אולי גדול מידי ... סיפור חברותנו ונסיבות מותו היו הפעם הראשונה שנפגשתי עם המוות, אולי הפעם הראשונה שהבנתי משהו עמוק באמת על החיים. עברנו ביחד לא מעט, כמעט וצלחנו ביחד את גיל ההתבגרות. לצערי הרב, מבין שנינו, רק אחד שרד. את השיעור המאלף שלמדתי בחיי מיאיר, אשר עיצב את אישיותי, אולי עוד אכתוב יום אחד על הדף.

עם כל הקלישאה שבדבר, כשמו כן הוא היה, אור גדול שהאיר.
בני בכורי נושא את שמו: יצחק - יאיר
זכרו מלווה אותי לאורך חיי.

חנניה, אבא של יאיר (Nino Herman),
אדם ענק והשראה, היטיב לתאר את נוכחותו של יאיר בין החיים:

כשאתה בא לפגוש אותי, אבא
פשוט צורה
ככה פשוט כי מי שהייתי אינני עוד
גם אתה אינך צורתך
אז בוא אלי פשוט על כנפי הדמיון
ותחוש
אותי
משהו שיש בו הרבה פנים וצורות
דומה למה שהיה ואיננו עוד
כשתרצה לפגוש אותי, אבא
פשוט אמור זאת
אני כאן, אני כאן
פשוט




  • אילה רוטנברג
    ערן, איזו כתיבה מרגשת, מביא את החברות והאהבה ומכניס אותנו בין כנפיה.. תודה על השיתוף, על הפתיחות ועל יאיר שאתה מביא לנו ביום הזה
    1
  • טלי להט
    כמה עצוב ועם זאת כה מרגש כתבת ערן, על יאיר- חברות מכוננת. הזכרון שלך מעצים את כולנו.
    1
  • Hagar Sarah Inbar
    ליבי איתך. מרגש. יהי זכרו ברוך

יום של הולדת

  היום הוא יום הולדתו  של יאיר . יום מרגש שבו זכינו להכיר ילד איש יקר ביותר  שאיננו כאן איתנו  בפיזיות,אך כל כך נמצא בלבבות, יאיר כשמו כן הוא ממשיך להאיר וגם אנחנו זוכים לסוג של הולדת , אז כן ההרמנים מציגים אמנות במרחבי העיר הגדולה . לא כל יום מתנסח לו משפט שכזה, מתרגשים הערב לקראת הודיאו ארט הטרי של Eitan Avigail Herman Graetz בננו הצנוע והמוכשר. נחגוג איתו בשמחה, בגלריה בן עמי. ומחר תוכלו כבר לבקר בצידה השני של העיר בתערוכה קטנה ומרגשת שזכיתי להציג שם   גם 2 ציורים כמובן בתוך תערוכת יחיד  שלי שאצרה בתבונה ובכשרון  יהל זקס. אז כן  בית דניאל שברחוב בני דן על גדות הירקון הוא  גם בית הקהילה של אחותי היקרה יהודית קונפורטי ומשפחתה .התחלות חדשות של שנה חדשה . נברך שנברא בריאות מיטיבה כמצע לשנה זו . אמן ןאמן -כן יהי רצון.





יום ראשון, אוגוסט 29, 2021

מיומנו של סבא / שירה


 







צפינו שוב ושוב בסרט הנפלא  "הבלון האדם"
   


יום שבת, אוגוסט 28, 2021

"אנחנו חייבים להתעורר"./ Daphni Leef



‏18 באוגוסט‏ ב-‏10:49‏ ·

Daphni Leef

אנחנו חייבים להתעורר.
לבנות לוקח יותר זמן מלהרוס. לבנות אמון, להבריא מערכות, ליצור פתרונות חדשים, זה תהליך ארוך.
אני לא חושבת שאנחנו מבינים את עומק הבלגן, אני לא בטוחה שהממשלה הנוכחית מבינה אותו גם כן.
לאורך המשבר כולו שיגעו אותנו. הכניסו, הוציאו, שמרו אותנו כל הזמן עם כמה שפחות וודאות במצב שבו אין וודאות בצורה קיצונית גם ככה. 
הכל בשביל הישרדות פוליטית, בגלל שאפשר ומותר. רטוריקה של הפחדה, של פילוג בין חלקים בציבור היא עניין שבשגרה כבר שנים רבות.
ישראל לא ערוכה למצב חירום. גם היום.
איפה הזיכרון הארגוני של המערכת עצמה?
איך יכול להיות ששוב ושוב שומעים תגובות ממשרדי ממשלה שונים "אנחנו לא ערוכים"?
ובכן, כששומרים את כולם בערפל ואף אחד לא יודע מה קורה
ואנשים עובדים במתכונת חירום כבר כמעט שנתיים
אלו לא באמת תנאים אופטימליים להגיע ערוכים לשומדבר...
זה מרגיש שכולם מאשימים את כולם, מחפשים אשמים ודמונים ומשיחים ופתרונות קסם ושיחזירו את הגלגל לאחור.
חבר'ס, סורי, אין לחזור אחורה
אנחנו בפתיחתו של עשור הארדקור.
הדבר החשוב ביותר שהממשלה הזו הייתה אמורה לעשות לפי דעתי הוא להגיד את האמת הקשה - המדינה לא יכולה לעשות את זה לבד. 
לא רק זה, המדינה נמצאת בבלגן עצום והפוליטיקה היא עדיין משחק שיש לו חוקים ואגו ומגבלות ומחשבה דוברותית בזמן שהפרטים הם אלה שמספרים את הסיפור.
בשביל לצאת בריאים יותר (נפשית, בריאותית, חברתית, סולידרית, אמפתית, ערוכים לבאות) אנחנו כולנו, או לפחות מי שיכול ובעניין, צריכים לנשום עמוק, להרים את המבט ולהתחיל לראות תמונה יותר רחבה של מה שקורה כאן.
אנחנו צריכים לעשות את מה שהתבקש מאיתנו כבר מתחילתה של התקופה התנ"כית הזו ולשתף פעולה, לחבור, לעזור אחד לשני, לאגם משאבים, לחשוב מחוץ לקופסא על מה עושים...
כמובן, בשביל להבין מה מתבקש מאיתנו לפתור, אנחנו חייבים להרים את המבט ולראות רגע תמונה יותר כללית של מצב החברה.
זה מורכב בתקופה הזו, איפה צורכים מידע כזה בכלל? הרי נדמה שכולם הולכים לאיבוד בפרטים, גם קובעי המדיניות עצמם.
זה לא משנה מאיזו זווית תסתכלו על זה - האדוות של התקופה הזו רק בתחילתן.
ברור לי שהמפתח הוא האנושיות, האמפתיה, הלב ואני מודאגת מאוד כשרואה שאלו מוחלפים במרפקים ואגרופים ושיימינג וכעס.
די לריב, בבקשה מכם
אין לי מושג איך, אבל חייבים איכשהו לשנות כיוון
















0 אנשים הגיבו-לתגובתך לחץ כאן.

יום שבת, אוגוסט 21, 2021

מיומנו של סבא .


בין משחק, לדיבור, לסיפור בקייטנת הנכדים הרבה מהדמיון.
הו איזה כיף זה לעוף יחד לדמיון .
בחוץ העורבנים צורחים על הברוש.
מה הן אומרות, אני שואל את אלון  לוגם מכוס התה.
אלון :"סבא זה נראה כמו כריש" .
אתמול ראינו את כספיון הסרט.
כולי מרוכז בצילום , מראה לו משחקי האור והצל
לרגע הוא נגנב , רגע אחר כך :"תשתה כבר את כל הכוס "
הוא מפציר בי .
אני הדיסלקט :"בסוף יישאר הליוויתן בלי מים"
"סבא זה לא ליוויתן זה כריש, תשתה , תשתה את זה עכשיו
את הכל סבא, תגמור את התה שלא יישארו לו מים,
כדי שבעצמו הוא ימות, סבא תשתה."



0 אנשים הגיבו-לתגובתך לחץ כאן.

יום שבת, אוגוסט 14, 2021

מגפה לא מפוענחת שתספר בגוף התוצאות שכל מעשה של האחד בצד אחד של הכדור משפיע על עולם ומלואו. נגמר הפרטי והאישי












שאלה אותי חברה צעירה אמש מה דעתי על הלא מחוסנים.
חשתי שהיא מבקשת מענה אחר. מבקש להניח כרגע לדיון על ההתנהלות שלנו, מה נכון מה לא נכון.
רוצה לדבר על המהות של מה שמתקיים בחיי העולם. על הצורך בחישוב מסלול חדש מול הקיום המשתנה.
כצלם צילמתי את שראיתי בזווית שלי, חוויתי עד כמה ייחודית הזווית של כל אחד מאיתנו ועד כמה אנחנו בטוחים שמה שאנחנו רואים, יודעים ומאמינים זו תמונת העולם.
מאז היותי ילד במסעי הלכתי מעבר לפשט, מעבר למה שניגלה.
הקורונה באה להאיץ שינויי של התודעה האנושית.
כבר לא מעט שנים האקלים מתפרץ באש ובמים בחום ובקור. לא ממש מצליח לעורר. התייצב לצידו היקום ואמר לו: אכניס מרכיב, הזמנה גלובלית, מגפה לא מפוענחת שתספר בגוף התוצאות שכל מעשה של האחד בצד אחד של הכדור משפיע על עולם ומלואו. נגמר הפרטי והאישי.
לא סתם נפגעות החופשות כסמל לבריחה שלנו מהיום יום הקשה, בריחה להתאוורר. אולי כי לא עשינו דבר כדי שהמציאות היום יומית תהיה אחרת.
לא סתם הוזמנו לחזור הביתה לעשות חשבון נפש, הביתה- פיזית לביתנו והביתה- חזרה ללב, להקשיב לו כי ממנו התרחקנו, כי ממנו יעלו התובנות של מה נכון לנו.
אחרי הרבה שנות התנסות ולמידה מהחיים, קיימתי עצירה. זה היה ב1998 נפלתי, שברתי רגל שאמרה לי : עצור! שליח יקומי. עצרתי. לא היה פשוט. הפנייתי את העדשות ללב. באותן שנים נעזרתי במורה דרך, קיבלתי הרבה מפתחות לחיים.
התנסחה לי בהירות על מהות מסעי. הבנתי שכל מה שמתרחש בחיי יש לו תפקיד, הפוליו בילדות, הפטור מהצבא, מותו של יאיר.
ההבנה הזו שלכל דבר יש תפקיד משנה תפיסת עולם. נסו פעם לקחת התרחשות מחייכם ולהסתכל מה היה התפקיד שלה בחייכם.
אני מאמין שהמציאות ממש מבקשת מאיתנו ללמוד, להיפתח אל התבוננות של מורכבות גדולה.
עלינו להיפרד מכמיהה רגשית שיש מענה פשוט, אין.
הקורונה במהות שלה מספרת לנו שאין דבר הנמצא בפני עצמו שאין לו קשר לדברים אחרים. כל דבר קשור לדבר אחר. לכל מעשה שלנו יש הדהוד, כל דבר שאנחנו עושים מהדהד לסביבה והוא תמיד משפיע, יש לו השלכה מקומית והשפעה עולמית.
הקורונה מספרת לנו איך שכחנו ערבות הדדית, אחריות, ראית האחר.
אני משתף כל הזמן פוסטים של אנשים צעירים שמפיחים חיים, המבקשים לפתוח דיבור, דיאלוג, לסלול דרך בתודעה כדי לברוא מציאות אחרת.
מעודד מאד לקרוא ולשתף את אותו מעגל של אלו שלא מוותרים למצוא פתחים לברוא עולם חדש. גם כשמולם קיר .
שבת שלום.
#הצילוםמקאיימאקמעידןאחר.
0 אנשים הגיבו-לתגובתך לחץ כאן.

יום ראשון, אוגוסט 08, 2021

כחום היום שנות השבעים .




 




0 אנשים הגיבו-לתגובתך לחץ כאן.

יום שלישי, אוגוסט 03, 2021

דניאל הרמן "אני יושב מרותק למסך, הלב דופק כאילו אני מתחרה. זיעה וצמרמורת בכל הגוף! "



שבת בבוקר היום האחרון של תחרויות הג׳ודו באולימפיאדה.
אני יושב מרותק למסך, הלב דופק כאילו אני מתחרה. זיעה וצמרמורת בכל הגוף!
אחרי כל נצחון מגיעה שאגת שמחה ואיתה גם דמעה של התרגשות.
כשאחי נהרג בשנת 2000, ההורים שלי רשמו אותי לחוג ג׳ודו.
הייתי במקביל בעוד הרבה חוגים התעמלות קרקע, הוקי, גלגליות, כדורגל ועוד.
משהו בערכים של הג׳ודו, בכבוד, באינטנסיביות ובאגרסיביות שבספורט הזה שבה אותי מהרגע הראשון.
לימים, התחרתי בארץ באליפויות ישראל ובנבחרת הג׳ודו והספורט היו המפלט שלי המקום ששומר עליי. בתקופה המאתגרת אחרי המוות של אחי, כאשר השתחררתי מהצבא הלכתי להתאמן בקרוספיט. נתקלתי בשיטה הזאת בפעם הראשונה. עד אותו יום ידעתי שיש חדר כושר ויש ג׳ודו התאהבתי בשיטה הזאת, באימונים הפונקציונאלים, בתחושת הסיפוק שמגיעה אחרי כל אימון. הקושי שבאימונים הפונקציואלים, הרגשת ההצלחה וההתגברות על הקושי הזכירה לי את הימים בג׳ודו. את ההכנה לכל תחרות וההצלחה. לאט לאט הבנתי שאהבה שלי לג׳ודו שינתה צורה, הג׳ודו הוא כבר חלק ממני ותמיד יהיה, הוא עיצב אותי להיות מי שאני היום.
בשנים האחרונות אני מוצא שאימוני הכושר הפונקציונאלים מהווים בשבילי עוגן לנפש, לגוף ולנשמה.
את הבן שלי אני מחנך בדרך הזאת,
כבר מילדות אני מקנה לו כלים של תנועה, חוזק, ביטחון וכבוד אותם ערכים שקיימים פה בספורט והכל בעזרת דוגמא אישית.
האולימפיאדה זה רגע מיוחד. עמותת מיטב ירושלים בה גדלתי, ממנה צמחו שני אלופים אולימפים אורי ששון ותמנע נלסון לוי, זו תקופה מרגשת עבורי בה כל האומוציות יוצאות.
אז במקום להגיד זר לא יבין
אני משתף ונותן לכם להסתכל עליי מהצד ואולי אגרום לכם להבין קצת
יותר ולהמשיך ולבחור בדרך הספורט




עם יאיר אחי 










יום ראשון, אוגוסט 01, 2021

מיומנו של סבא / סופשבוע של קסם



נכדתי ונכדי לימדו אותי
שבמשחק"מלחמה" המלכה שווה יותר מהמלך.
אהבתי לחוות דרכם
עוד מרוחות השינויי.






יום רביעי, יולי 28, 2021

צבי שיסל / "צבי אומר שגילו כוכב שיש עליו חיים"



27 ליולי 2018 צילמתי את צבי שיסל ובנו דוד אצל שמעיה בויטל פלורנטין.
לא הכרנו, סיפר לי שעושה סרט על פלורנטין .
 הצעתי לו לעשות שימוש בתצלומים שלי , היתה שיחה כייפית . 
אח"כ שלחתי לו תיק מלא תצלומים, השיב שטרם אושרה ההפקה הזו .
אתמול הפייסבוק בדרכו העלה את הצילום כשהוא מציע לשתף .
 התבוננתי בשמחה במפגש האב ובנו , התבוננות טריה ושמחתי על ההזדמנות לשתף. 
הבוקר כתב/ שאל חברי Herzelia-Gabi Bron "האם ידעתי משהו על מצבו של שיסל? " 
השבתי לו בשלילה . "הוא נפטר".
כל כך מצער . 
חזרתי להתבונן על התמונה ועל תגובות השמחה ואהבה שיצרה Yael Tal
"ככ מרגש. תנוחת הגוף של הצעיר, נוטה לעבר אבא ופתוחה לעתיד, הנוכחות והשמחה וה"אדמה" שהאבא מביא.
כמה אהבה יש פה. תודה ".
כל כך עצוב .
זו ההזדמנות לשלוח חיבוק תנחומים והרבה אהבה למשפחה , לדוד היקר בנו.
וגם מענה לשואלים :"איך העלית תמונה של שיסל יום לפני שהוא נפטר?!!"









ציור עפ"י תצלום: יאיר ארד


סע לאט
שיר של אריק איינשטיין


מילות שיר


נוסעים במכונית הישנה
לתוך הלילה הרטוב
הגשם שוב נהיה כבד
ולא רואים ממטר
סע לאט
צבי אומר שגשמים כאלה מזיקים לחקלאות
ואני חושב כמה חם בבית, ואיזה מסכנים החיילים
ששוכבים עכשיו בבוץ
סע לאט, סע לאט
ברדיו החלפון של הגשש
פתאום התחילו חדשות
הלילה יירד ברד כבד
אצלי הלך הוישר
צבי אומר שקר לו בראש, תסגור איזה חלון
ואני חושב הפועל שוב הפסידה, ואיזה מסכנים האוהדים
שאוכלים להם ת'לב
סע לאט, סע לאט
תן למחשבות לרוץ לכל הכיוונים
לא יתחילו בלעדינו
סע לאט, סע לאט
נוסעים במכונית הישנה
לתוך הלילה הרטוב
מחר אני אקום מוקדם
תראה יהיה בסדר
צבי אומר שקשה לו לנשום ונגמרו לו הטיפות
ואני חושב, אני חושב עלייך, ואיך שאת יודעת לפנק
אני אוהב אותך
סע לאט, סע לאט
אתה זוכר שנסענו לאילת
ירדנו אל המים
כולם היו בראש אחד
שרנו ביטלס בקולות
נוסעים במכונית הישנה
לתוך הלילה הרטוב
הגשם שוב נהיה כבד
ולא רואים ממטר
צבי אומר שגילו כוכב שיש עליו חיים
ואני חושב עוד מעט זה עזה
ורק שלא יעוף איזה רימון
ונלך לעזאזל
סע לאט, סע לאט
תן למחשבות לרוץ לכל הכיוונים
לא יתחילו בלעדינו
סע לאט, סע לאט
תן למחשבות לרוץ לכל הכיוונים
לא יתחילו בלעדינו
סע לאט, סע לאט
נוסעים במכונית הישנה לתוך הלילה הרטוב


יום שלישי, יולי 20, 2021

הדהודים




Nira Tessler
שעה אחת ·


נרגשת לשתף אתכם את הציור שלי, שעזב את הסטודיו ונתלה במקום הנכון בדירתם החדשה של צמד שוחרי אמנות מהרצליה. מעניין לציין שאת ההשראה לחלק הנוף שבציור קבלתי מהצלם הנהדר נינו הרמן, ומי שרכש את הציור שימש בעצמו כצלם בטלויזיה הלימודית, ותיעד בסרטיו אמנים ישראלים נודעים.
 עצם תליית העבודה בביתם מהווה מעין סגירת מעגל סמלי ומשמח.⚘




הירשם ל- רשומות (Atom)
©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com