18 באוגוסט ב-10:49 ·
Daphni Leef
אנחנו חייבים להתעורר.
לבנות לוקח יותר זמן מלהרוס. לבנות אמון, להבריא מערכות, ליצור פתרונות חדשים, זה תהליך ארוך.
אני לא חושבת שאנחנו מבינים את עומק הבלגן, אני לא בטוחה שהממשלה הנוכחית מבינה אותו גם כן.
לאורך המשבר כולו שיגעו אותנו. הכניסו, הוציאו, שמרו אותנו כל הזמן עם כמה שפחות וודאות במצב שבו אין וודאות בצורה קיצונית גם ככה.
לאורך המשבר כולו שיגעו אותנו. הכניסו, הוציאו, שמרו אותנו כל הזמן עם כמה שפחות וודאות במצב שבו אין וודאות בצורה קיצונית גם ככה.
הכל בשביל הישרדות פוליטית, בגלל שאפשר ומותר. רטוריקה של הפחדה, של פילוג בין חלקים בציבור היא עניין שבשגרה כבר שנים רבות.
ישראל לא ערוכה למצב חירום. גם היום.
איפה הזיכרון הארגוני של המערכת עצמה?
איך יכול להיות ששוב ושוב שומעים תגובות ממשרדי ממשלה שונים "אנחנו לא ערוכים"?
ובכן, כששומרים את כולם בערפל ואף אחד לא יודע מה קורה
ואנשים עובדים במתכונת חירום כבר כמעט שנתיים
אלו לא באמת תנאים אופטימליים להגיע ערוכים לשומדבר...
זה מרגיש שכולם מאשימים את כולם, מחפשים אשמים ודמונים ומשיחים ופתרונות קסם ושיחזירו את הגלגל לאחור.
חבר'ס, סורי, אין לחזור אחורה
אנחנו בפתיחתו של עשור הארדקור.
הדבר החשוב ביותר שהממשלה הזו הייתה אמורה לעשות לפי דעתי הוא להגיד את האמת הקשה - המדינה לא יכולה לעשות את זה לבד.
ישראל לא ערוכה למצב חירום. גם היום.
איפה הזיכרון הארגוני של המערכת עצמה?
איך יכול להיות ששוב ושוב שומעים תגובות ממשרדי ממשלה שונים "אנחנו לא ערוכים"?
ובכן, כששומרים את כולם בערפל ואף אחד לא יודע מה קורה
ואנשים עובדים במתכונת חירום כבר כמעט שנתיים
אלו לא באמת תנאים אופטימליים להגיע ערוכים לשומדבר...
זה מרגיש שכולם מאשימים את כולם, מחפשים אשמים ודמונים ומשיחים ופתרונות קסם ושיחזירו את הגלגל לאחור.
חבר'ס, סורי, אין לחזור אחורה
אנחנו בפתיחתו של עשור הארדקור.
הדבר החשוב ביותר שהממשלה הזו הייתה אמורה לעשות לפי דעתי הוא להגיד את האמת הקשה - המדינה לא יכולה לעשות את זה לבד.
לא רק זה, המדינה נמצאת בבלגן עצום והפוליטיקה היא עדיין משחק שיש לו חוקים ואגו ומגבלות ומחשבה דוברותית בזמן שהפרטים הם אלה שמספרים את הסיפור.
בשביל לצאת בריאים יותר (נפשית, בריאותית, חברתית, סולידרית, אמפתית, ערוכים לבאות) אנחנו כולנו, או לפחות מי שיכול ובעניין, צריכים לנשום עמוק, להרים את המבט ולהתחיל לראות תמונה יותר רחבה של מה שקורה כאן.
אנחנו צריכים לעשות את מה שהתבקש מאיתנו כבר מתחילתה של התקופה התנ"כית הזו ולשתף פעולה, לחבור, לעזור אחד לשני, לאגם משאבים, לחשוב מחוץ לקופסא על מה עושים...
כמובן, בשביל להבין מה מתבקש מאיתנו לפתור, אנחנו חייבים להרים את המבט ולראות רגע תמונה יותר כללית של מצב החברה.
זה מורכב בתקופה הזו, איפה צורכים מידע כזה בכלל? הרי נדמה שכולם הולכים לאיבוד בפרטים, גם קובעי המדיניות עצמם.
זה לא משנה מאיזו זווית תסתכלו על זה - האדוות של התקופה הזו רק בתחילתן.
ברור לי שהמפתח הוא האנושיות, האמפתיה, הלב ואני מודאגת מאוד כשרואה שאלו מוחלפים במרפקים ואגרופים ושיימינג וכעס.
די לריב, בבקשה מכם
אין לי מושג איך, אבל חייבים איכשהו לשנות כיוון
בשביל לצאת בריאים יותר (נפשית, בריאותית, חברתית, סולידרית, אמפתית, ערוכים לבאות) אנחנו כולנו, או לפחות מי שיכול ובעניין, צריכים לנשום עמוק, להרים את המבט ולהתחיל לראות תמונה יותר רחבה של מה שקורה כאן.
אנחנו צריכים לעשות את מה שהתבקש מאיתנו כבר מתחילתה של התקופה התנ"כית הזו ולשתף פעולה, לחבור, לעזור אחד לשני, לאגם משאבים, לחשוב מחוץ לקופסא על מה עושים...
כמובן, בשביל להבין מה מתבקש מאיתנו לפתור, אנחנו חייבים להרים את המבט ולראות רגע תמונה יותר כללית של מצב החברה.
זה מורכב בתקופה הזו, איפה צורכים מידע כזה בכלל? הרי נדמה שכולם הולכים לאיבוד בפרטים, גם קובעי המדיניות עצמם.
זה לא משנה מאיזו זווית תסתכלו על זה - האדוות של התקופה הזו רק בתחילתן.
ברור לי שהמפתח הוא האנושיות, האמפתיה, הלב ואני מודאגת מאוד כשרואה שאלו מוחלפים במרפקים ואגרופים ושיימינג וכעס.
די לריב, בבקשה מכם
אין לי מושג איך, אבל חייבים איכשהו לשנות כיוון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.