שאלה גדולה שאלתני, שאלת חיים – ואתה אומר: אולי יש בעניין זה דברים אחדים להגיד לך! ובדברים רבים אפשר להגיד? אם אגיד לך, למשל, כי אני מצאתי בארץ-ישראל, הרבה מצאתי, אולי יותר ממה שביקשתי, – האם זה יספיק לך? הלא רק בשבילי מצאתי. וגם זה אם אבוא לפרש, לפרוט, לא אמצא דברים. כי יש הרבה צללים, הרבה שלילה, אלא שבחשבוני-אני גם הצללים והשלילה מצטרפים לחשבון האקטיב שלי, – כי גם בהם יש חיים, יש צער חי.בכל זאת שמחתי לראות כי יש עוד שואלים את עצמם שאלות כאלה, – וזה הניעני לכתוב את דברי אלה, אם כי לא להגיד לך דבר מה, כי אם בשביל לרשום לך את הכתובת הנכונה, למי לפנות בשאלה זו.
– אל עצמך!
שאל את עצמך, רק העמד את השאלה כהלכה, – ומצוא תמצא את התשובה. העיקר הוא, כי השאלה היא הרבה יותר רחבה ויותר עמוקה ממה ששאלת, ממה שנהוג לשאול. ארץ-ישראל היא בשבילנו הכל, כל החיים או – לא כלום, כל השאלות האנושיות, הלאומיות, האישיות עומדות פה בשבילנו על הפרק ודורשות מאתנו ביקורת חדשה, בירור חדש, פתרון חדש. רק בכל שלמותה זו יש בשאלה רוח חיים, יש בה כוח לפתוח לשואל את מקור החיים, יותר נכון, לתת לו היכולת לפתוח לעצמו את מקור החיים, את מקור המחשבה והיצירה בכל אשר הוא עושה, בכל אשר הוא חי.
... השאלה הזאת קשורה בקשר אורגני, חי, בכל יתר השאלות. וכן כל השאלות. הכל קשור ומאורגן וחי, ובאיזו נקודה שאתה נוגע – הרי אתה נוגע בכל הנקודות. ואל תחשוב, כי זה רק מקשה את השאלה. זה כוחם של החיים – שהם נושאים את עצמם. מה שחי הוא תמיד מרובה צדדים, רב-הרוחב ורב-העומק, – הוא חי!
כמדומה לי, כי די במה שאמרתי בשביל ברירוּת הכתובת, השאר – על פי הכתובת!
– א"ד גורדון, לבנימין קוצ'רבסקי (בנימיני), כסלו תרע"ו
הספל: שקד - קדרוּת
צילום: חברי היקר Nino Herman
