הגשנו תה , אמילי ביקשה את הלייבל ניתקה את השקית בעדינות ובמיומנות והכניסה אותו ליומנה. יומן קטן מלא הדבקות , המראה שלה, הרוח הנושבת ממנה מסקרנים , באה מורשה נולדה בלונדון לאבא יפני ואמא פולניה, הוריה כבר לא בחיים ,זה סיפור עצוב , היא נוגעת לא נוגעת , גרה אצל משפחה מאמצת בורשה ואצל חברים מהאקדמיה , מסיימת את לימודי העיצוב ואילוסטרציה עכשיו היא אצלנו לשבת ,יחד עם חברות שפגשנו בפולין, מתבוננים ביומן של אמילי שכמו מספר את מסעה, עלים ופרחים מקומיים מיובשים מבתים שהתארחה ויש המון.
הכתוב האיורים נראים לרגע כמו קירות הבית שלה , יומן יקר אינטימי , אני מבקש לצלם , היא שמחה לחלוק , עכשיו היא מדפדפת באצבעותיה הדקיקות שואל אותה לפשר טבעת על ידה.
זו של הורי מיום חתונתם ,מצאתי אותה היא מגלה . ממשך לצלם להקשיב מרותק , יש בה שמחה אני מצלם אותה ברגע היא עצובה , מנסה לקלוט את הרוח המיוחדת שנושבת ממנה בתוכה סערות שמידי פעם נחשפות , לעבודת גמר היא מתכננת לתרגם ולאייר ספר סיפורים קצרים יפניים לפולנית . אוהבת את הארץ , סבתא שלי עדיין חיה בורשה ואני רוצה להיות בקרבתה מעניין לי כאן בארץ השפה שלכם מיוחדת . אולי תעזרי לי לכתוב לשלוח מכתב תודה בפולנית ,לציירת שפגשנו .אמילי נעניית בשמחה , אוהבת את המעברים האילו משפה לשפה ,"בבית כולנו דיברנו אנגלית אמא לא דיברה יפנית ואבא לא דיבר פולנית שרציתי לומר משהו לאמא דיברתי פולנית ,לאבא דיברתי יפנית . עכשיו אמילי עוזרת לנו לכתוב מכתב תודה למאז'נה יגילו ציירת נפלאה שהכרנו בתערוכה . אנחנו בנטף שבועיים אחרי ,מרגישים שוב בקרקוב .
לפני שנפרדנו הזמנו אותה לבקר שוב , גם אנחנו מאמצים אותך בשמחה גדולה , כן היא אומרת
בחיוך , איפה שאני באה מאמצים אותי . תודה רבה לכם. תודה רבה לך אמילי את משמחת אתנו מאד בהסכמה שלך .
עובדת בונוס (למדתי ביטויי זה אתמול מחברתי אלינור ) : התקשרתי לאמילי על מנת לשאול לרשותה לפרסם תמונותיה ואת הכתוב זה , הקראתי לה בתרגום סימולטני , מאד אהבה ואישרה בשמחה ואף הוסיפה במייל ששלחה .
If it is possible pleas add to you article that my grandmother is a Warsaw ghetto surviver""
 |
| הוסף כיתוב |
 |
| אלינור :"דמות מעולם אחר. שכל מה שבא זה לחבק אותה." |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.