אהוד בנאי,יוצר, מלחין, כותב, חבר,מוזיקאי על.
חלק עימנו בחמישי האחרון ערב אינטימי,הופעה מרגשת.
אהוד לקח אותנו במסע בזמן חזרה לתיכון גבעתיים,שיתף בלהיטים שהפכו לאבני דרך
דיבר על הזמן שחולף ועל קדושת הרגע .
מסע קסום ומרתק של מוסיקה אמונה ואהבה לסיום עונה נפלאה בתיאטרון בחצר בנטף.
את אהוד פגשתי לראשונה בבית הוריו בגבעתיים בשנות השבעים עת הייתי מבקר את אחיו אלי חבר קרוב באותם הימים, כך זכיתי להכיר גם את הוריו ובכלל להתקרב למשפחת בנאי.
זו היתה תקופה מיוחדת בחיי ,במהלך השנים שאחרי נולד גם קשר עם אהוד,מאז אני מלווה אותו בתחנות שונות בדרך
אחרי הבלאנס לפני המופע ,הזמין אותי לשבת עמו עם הצוות ורעייתו אודליה לארוחה קלה ,
סיפר גם על נושא התוכנית יום השישי שעמד לשדר למחרת בגל"צ,
שאמורה היתה לעסוק במעבר שלו מ"גבעת התחמושת" , "דוגית שטה מפרשיה שניים" לשדות תות לנצח .
נזכר איך היה מפליג עם חבר מהנוער העובד בתוך הצוללת הצהובה "לתהומות שמהן היה מאד קשה לחזור אל תמימות הנעורים הפטריוטית של התנועה ".
חיבר אותי ליאיר למעבר שלו מהתמימות של נטף למעבר שלו לתיכון לירושלים.
