אתמול הרחק מהבית התחתנו בנינו Daniel Herman וקטי האהובים.
אתמול ארחנו בביתנו חברת נפש יקרה כמו בת משפחה Elinor Dori.
אתמול חזרו בנינו Eitan Herman ואביגיל ונכדתנו שירה האהובים מנסיעה ארוכה לביתם.
שמחה גדולה בלב. בורכנו בילדים אוהבים ואהובים, בורכנו באהבה.
אלינור :"כבר כמה שנים ש Nino ואני חברים טובים.
זה התחיל לפני שלוש שנים במפגש עיניים, שבין רגע נדלקו ומאז מסרבות להיכבות.
מפגש עיניים שבתוך כמה רגעים הפך למפגש נפשות שבתוך כמה רגעים הפך למפגש נשמות.
ומאז אנחנו נפגשים מדי כמה זמן למפגשי לב.
הפעם נסעתי אל ההרים, לביתם של נינו ותחיה, כדי לכתוב.
מרגע שהגעתי לא הפסקנו לדבר, שלושתנו, על הכל מכל וכל, לפעמים בערבוביה,
לפעמים מסודר,לפעמים במעגלים, לפעמים בקו ישר.
לפעמים מסודר,לפעמים במעגלים, לפעמים בקו ישר.
ככה שעות על גבי שעות, על המרפסת הצופה אל הואדי בהפסקות שבין יללות התנים,
לצד שולחן השבת, בין כוס יין לברכה, בטרקלין המואר על בדי בזאר צבעוניים
ובדרך לאבו-גוש הסמוכה להביא טחינה וירקות.
לצד שולחן השבת, בין כוס יין לברכה, בטרקלין המואר על בדי בזאר צבעוניים
ובדרך לאבו-גוש הסמוכה להביא טחינה וירקות.
דיבורים של לב ושל העצמה הדדית ושל עוד לב ושל הקשבה. כזו אמיתית.
דיבורים כאלו של אמת, מחוברים ומלאי כוונה, בלי גרם של ציניות ובריחה.
כאלו שמזכירים לך מי את- מניין באת ולאן פנייך.
כאלו שמזכירים לך לשוב ולהאמין, לשוב ולהמשיך ולהאמין. בדרך.
כתבתי מעט. כנראה שלא אסיים את המשימה שהצבתי לעצמי. אבל.
תיכף, כשתרד השמש, נלך למסוק זיתים.
בעוד חצי שנה או שנתיים נאכל מהם ונזכור איך הכל משתנה ואיך לא כלום משתנה.
ונדמה לי שזה העניין עצמו."
ונדמה לי שזה העניין עצמו."
הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה. לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ
יָכוֹל אָדָם בִּנְשִׁימָתוֹ הָאַחְרוֹנָה.
אֲבָל מַה שֶּׁאֵרַע, אֵרַע. וְהַמַּיִם
שֶׁמָּזַגְתָּ לְתוֹךְ הַיַּיִן, לֹא תּוּכַל
לִשְׁפֹּךְ אוֹתָם בַּחֲזָרָה.
מַה שֶּׁאֵרַע, אֵרַע. הַמַּיִם
שֶׁמָּזַגְתָּ אֶל-תּוֹךְ הַיַּיִן, לֹא תּוּכַל
לִשְׁפֹּךְ אוֹתָם בַּחֲזָרָה, אֲבָל
הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה. לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ
יָכוֹל אָדָם בִּנְשִׁימָתוֹ הָאַחְרוֹנָה.
ברטולד ברכט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.