כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום ראשון, ספטמבר 20, 2015

"אני פוחד מהישראליות על תנאי, אני ירא את עזיבת הארץ "



חיים גורי בא אתמול עם אשתו עליקה ובתו יעלי ומשפחתה לתיאטרון בחצר נטף, בא להתרגש איתנו, לכאוב, לספר, לחלוק, לקוות. "אני אוהב את הקהל היקר הזה , אני מאד מאד מודה לבעלי הבית (תיאטרון החצר) שהזמינו אותי, ההצגה הזו של הדסה על מות הילדה מאד ריגשה אותי, מאד ריגשה. זה היה חזק כל כך, אמרתי לה, אני תמיד לרשותך".

צפינו יחד עם חיים גורי בסרט "הים האחרון". גורי מתבונן בסרט על המציאות הישראלית של ימינו, חש אכזבה עמוקה ומרגיש כי אינו מכיר עוד את הארץ שבה נולד. הוא כואב מאוד את הפער החברתי, את היחס לניצולי השואה שאין להם מה לאכול.

"כואב לי נורא על רבים מביננו שאינם כבר איתנו, ואיני מדבר על נופלים בלבד, על אלא בני הארץ שעזבו לברלין, לחו"ל. זה מגיע למאות אלפים 'המחיר שהמילקי יותר בזול'.... אני פוחד מהישראליות על תנאי. אני ירא את עזיבת הארץ", אמר גורי. לעזוב מולדת זה חטא בעיניו. הוא בא כנציג תקופה, אולי דובר של תקופה. הוא חי את הקמת המדינה, את הפלמ"ח. וגם את מאורעות השואה ראה בעיניו, מיד אחרי שהמלחמה באירפה הסתיימה. "רק יום-יומיים אחרי המלחמה נשלחתי לאירופה, הפגישה הזאת עם מה ששרד מעם ישראל שינתה את חיי". לימים סיקר את משפט אייכמן, את כל העדויות הקשות, המטלטלות.

שוב ושוב עולה מתוך הסיפורים הבנה עמוקה שגורי בחר להיות בכל הצמתים המכוננים של עמנו וארצנו מלפני קום המדינה ועד ימינו. לצד הכאב והקושי הביא בערב הזה גם את המבט האנושי. בכל עיסוקיו ותפקידיו הביא את האדם שבו למרכז, את ראיית האחר. גם את ראית האוייב. הוא חי בתוך חוויות של הרבה ניגודים, איש אמיץ, מתמודד.

"יש טענה שמשורר צריך לנחם את העם. מנחם ברינקר אמר דבר נפלא: השירה באה מן הכאב ומן ההעדר, ממה שאין לך ומה שמכאיב לך. אני לא יכול לרמות, כל האיזור הזה יצא מדעתו. הדעאש ולוב ומיליוני הפליטים והאביב הערבי שהפך טירוף מוחלט. ומי יודע במה זה יגמר? אין לי מושג לאן מובילים את עם ישראל. הלוואי וידעתי?".

בסיום הערב ביקשה יעלי גורי מאביה לקרוא את שכתב על כריכת ספרו החדש "אף שרצית עוד קצת עוד". ספר שיש בו חשבון נפש, לצד שירים של תקות ישועה.

בקול רוטט, מרעיד לב, קורא גורי את השיר ומרעיד לב אנשים. "ודע לך שהזמן והאויבים, הרוח והמים,לא ימחקו אותך. אתה תימשך, עשויי מאותיות. זה לא מעט. משהו, בכל זאת, ישאר ממך".

יש בו צניעות וחכמה של זקני שבט, "אסיים ואומר בסרט שאני משתתף בו, שעוסק בי במידה רבה בי הייתי בן 90. בינתיים עברו שנתיים אני בן 92. זה לא תענוג גדול".

"זה גם לא נורא", נכנסת בחום לדבריו יעלי בתו. "אף אחד לא סיפר לך שהדרך לאריכות ימים עוברת דרך הזקנה" .

"נכון", משיב גורי. "ניסיתי לענות ביושר, אינני אדם נואש, אני מאמין שבתוכנו יש כוחות חיים כבירים. צריך לגלות אותם. וצריך לומר לעם אמת - וצריך לפעול, לצאת מהמצב הזה הנורא, של שלטון קבוע מוחלט על עם אחר. זה לא ילך".

"ולמה אני אומר עשויי מאותיות? הגעתי לגיל כזה שאני יכול לצפות לזה, אז עוד שנה,עוד שנתיים, הלוואי שאהיה בהכרה מלאה כמו שאני עכשיו, בזיכרון שלא נטש אותי. אבל אני ראיתי משה שמיר ואלתרמן ולאה גולדברג ועגנון אותיות אותיות. אני סופר, אין לי חיי נצח, חיי נצח לא יהיו לי. אבל אני עשוי מאותיות. יש נחמה גדולה בהרגשה הזו, שהספרים שלי ישארו".

 מפגש ענקים -"עליקה " חיים גורי , דוד גרוסמן .









"פה דור לדור מוסר את הרובה" / מתוך הספר/ "אף שרציתי עוד קצת עוד" / "סיכוי סביר" 


"ממשיך לקוות . מותר לך.זו תכונה אנושית לקוות , להמר על איזה טוב, שיבוא  "
  וזה מה שמביא  השתוף בפייסבוק
אהבתי   הגב   


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.

©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com