שאלה אותי חברה צעירה אמש מה דעתי על הלא מחוסנים.
חשתי שהיא מבקשת מענה אחר. מבקש להניח כרגע לדיון על ההתנהלות שלנו, מה נכון מה לא נכון.
רוצה לדבר על המהות של מה שמתקיים בחיי העולם. על הצורך בחישוב מסלול חדש מול הקיום המשתנה.
כצלם צילמתי את שראיתי בזווית שלי, חוויתי עד כמה ייחודית הזווית של כל אחד מאיתנו ועד כמה אנחנו בטוחים שמה שאנחנו רואים, יודעים ומאמינים זו תמונת העולם.
מאז היותי ילד במסעי הלכתי מעבר לפשט, מעבר למה שניגלה.
הקורונה באה להאיץ שינויי של התודעה האנושית.
כבר לא מעט שנים האקלים מתפרץ באש ובמים בחום ובקור. לא ממש מצליח לעורר. התייצב לצידו היקום ואמר לו: אכניס מרכיב, הזמנה גלובלית, מגפה לא מפוענחת שתספר בגוף התוצאות שכל מעשה של האחד בצד אחד של הכדור משפיע על עולם ומלואו. נגמר הפרטי והאישי.
לא סתם נפגעות החופשות כסמל לבריחה שלנו מהיום יום הקשה, בריחה להתאוורר. אולי כי לא עשינו דבר כדי שהמציאות היום יומית תהיה אחרת.
לא סתם הוזמנו לחזור הביתה לעשות חשבון נפש, הביתה- פיזית לביתנו והביתה- חזרה ללב, להקשיב לו כי ממנו התרחקנו, כי ממנו יעלו התובנות של מה נכון לנו.
אחרי הרבה שנות התנסות ולמידה מהחיים, קיימתי עצירה. זה היה ב1998 נפלתי, שברתי רגל שאמרה לי : עצור! שליח יקומי. עצרתי. לא היה פשוט. הפנייתי את העדשות ללב. באותן שנים נעזרתי במורה דרך, קיבלתי הרבה מפתחות לחיים.
התנסחה לי בהירות על מהות מסעי. הבנתי שכל מה שמתרחש בחיי יש לו תפקיד, הפוליו בילדות, הפטור מהצבא, מותו של יאיר.
ההבנה הזו שלכל דבר יש תפקיד משנה תפיסת עולם. נסו פעם לקחת התרחשות מחייכם ולהסתכל מה היה התפקיד שלה בחייכם.
אני מאמין שהמציאות ממש מבקשת מאיתנו ללמוד, להיפתח אל התבוננות של מורכבות גדולה.
עלינו להיפרד מכמיהה רגשית שיש מענה פשוט, אין.
הקורונה במהות שלה מספרת לנו שאין דבר הנמצא בפני עצמו שאין לו קשר לדברים אחרים. כל דבר קשור לדבר אחר. לכל מעשה שלנו יש הדהוד, כל דבר שאנחנו עושים מהדהד לסביבה והוא תמיד משפיע, יש לו השלכה מקומית והשפעה עולמית.
הקורונה מספרת לנו איך שכחנו ערבות הדדית, אחריות, ראית האחר.
אני משתף כל הזמן פוסטים של אנשים צעירים שמפיחים חיים, המבקשים לפתוח דיבור, דיאלוג, לסלול דרך בתודעה כדי לברוא מציאות אחרת.
מעודד מאד לקרוא ולשתף את אותו מעגל של אלו שלא מוותרים למצוא פתחים לברוא עולם חדש. גם כשמולם קיר .
שבת שלום.
#הצילוםמקאיימאקמעידןאחר.
