אפשר לתת לצילום הטרי הזה הרבה כותרות הוא עצוב, הוא מסמל צבע של תקופה,
בכל אופן זה סוג הצילומים שהתלבטתי
האם לצלם בכלל, האם זו האמירה שלי?
בד"כ איני חסיד הדרמות, לצערי בימים אילו
אני נסחף.
וכן רגעים רבים בימים אילו עולים
בי חרדות לאן אנחנו מתגלגלים כישות כעם כמדינה מבלי משים.
על מה נלחמים כאן
הטבע בשיא יופיו, מים צלולים זורמים מהסלעים הרווים וטבע האדם נחשף בשיאי
קלונו, מתקיימת מערכה עכורה על הבית.
האם הישרדות תנהל אותו מכאן ואילך
שתעסוק כל היום באיך לא נמות.
בפיצול בהפחדות בשקרים כלחם חוק נו.
או לתודעת חיים הולכים אנו, תודעה שעוסקת בחיים שבהם אנחנו בוראים את היום יום
ויוצרים מדינה שכבוד האדם בא הוא מצע.
אילו ימים שאנו נדרשים להשפיע, כל אחת ואחד
אין לנו אפשרות לשבת מנגד
לא לפחד, להביע את רגשותיך האותנטיות, גם כעס ואכזבה הם רגשות חשובים לא פחות מאהבה והתפעלות, להבין שהכלים בהם ניחונו כולם אמורים לשרת את היותנו בני אדם, ללכת עם הלב להקשיב לפעימותיו.
השבמחקיאיר - נען