חמש שנים למחאה ויש כבר קצת פרספקטיבה.
הזרעים שנטמנו באדמה חרבה מוסיפים לנבוט והם יוסיפו
יש בהם אמת, אהבה , חרות ותקוה .
הייתי שם מקרוב עד כמה שיכולתי , הכרתי הרבה אנשים מופלאים
בראשם דפני ליף ,אדם/אשה יקרה שלא התפתתה למנעמי השלטון .
הבנה עמוקה שרק מחוץ למערכת אפשר לחולל שינויי עומק בתודעה .
זה אומץ גדול , זו נחישות ,היא לא לבד כמו מסמלת דרך וכוון להרבה אנשים.
אנחנו חיים בתקופה של שינויים גדולים ,ואותה אמונה שרק מבפנים
אפשר לשנות ,בפרספקטיבה של הזמן נחלשת , מאבדת מהמוחלטות שלה.
יש שינויי שעולה מלמטה מלבבות אנשים פועמים שלא רק מגיבים למציאות
אלה יוצרים אחרת ביום יום שלהם , שלנו .
הרבה מהמהפכנים של שנות השישים בארה"ב נכנסו למוקדי הכוח והשררה המשחיתים .
צריך הרבה כוחות נפש לא להיבלע בדינמיקה הזו.
ימים מורכבים לכולנו , המציאות כמו דוחפת אותנו להכרעות יום יומיות
,בחירה והכרעה יום יומית בכל כך הרבה רבדים , אחריות גדולה .
מחאת קיץ 2011 עבורי היא כמו מגדלור שמאיר נתיבים בלב .
אני מביט בסרטים של אז ,ומבין עוד יותר איזה תמימות נעורים ויופי נתגלו
נחשפו, רצון בהיר לשנות את הקיים ,רצון שהיתה בו פעימת לב גדולה
ראינו עד כמה ההון שלטון והתקשורת נבהלו מהתמונה הזו .
הפחד מאובדן שליטה חיבר את אותם מוקדי כוח להלחם באותם צעירים
גודל הפחד העיד על גודל האור שנתגלה , זהו אור שלא ניתן לכבות
מאחל לכולנו שעוד ועוד אנשים ימשיכו לחלום ולעשות שיהיה כאן אחרת
בארץ המיוחדת והאהובה הזו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.