אבא , בית , מפגשי עולמות .

חורף , בית, וירוס, התקררות ,זה צבע השבוע המסתיים ,סוג של עצירה. 

הרבה ממה שתכננתי השתנה.

זמן התבוננות פנימה לעצמי וגם לסובב בד'  אמותי
פגשתי תצלום של אבי  גבי עוסק במסגור ציוריה של אימי

במרפסת בית ילדותנו ברחוב הבאר ברמת גן.

                            תצלומים עבורי הם מקור חיים כמו חיבור לרגע . משמח כך  להפגש ולהפיח חיים בזכרון,

אבא  גם צייר רישומים עדינים  מקסימים באקוורל

הוא עשה זאת מעט כמו הניח את המרחב הזה לאימי ,איש צנוע, שכמו ביקש ללוות לעזור לתמוך

חגג איתה את כל הצבעוניות שהביאה לחייו לציורים .

שותף מלא לדרך, נהג, מלווה ,אוצר, ממסגר, הכל

בצה"ל היה ראש מדור תכנון ופתוח בחיל הספקה כל הזמן המציא פטנטים .

 בבית עשה הכל לבדו במו ידיו, זה לצד היותו איש אשכולות  "גוגל אנושי חם וחכם".

החוויה שלי  כילד , נער מתבגר , שיש לי אבא שיודע המון ברוח ובמעשה .

זה מה שאפשר לי להתמסר למקום המתבונן  שבי בבטחון ובהנאה

עכשיו אני חווה זאת  בצבעים אחרים משני בני היקרים ברוכי כשרונות ומלאי רצון טוב.

הורי היקרים מתו מזמן צעירים ,בני 67 היו שניהם  אבא היה מבוגר מאימא ב5 שנים .

שני חברים לי מגיל 4  מאותה שכונה בר"ג  רוני ואיתן

לשניהם אמהות בריאות בנות 90 + שנולדו ב1921 כמו אימי

חברות  קרובות שלה לאורך  שנות חיי הורי.

בפתיחת התערוכה בעלמא  כיבדו אותנו אותן חברות

סוניה ורות בביקור מרגש ומפתיע.

      צילמתי והרגשתי שזה כמו מפגש פסגה,  חיבורי עולמות שאימי גם מיוצגת בו.

     והמדהים היה ששתיהן מצאו דמיון רב לאימי  בפניה  של יערה "נערת הפוסטר"

.נפלאות דרכי היקום .

 שבת שלום .