שתי נשים, אם בת, רונית וטל פינגולד מסע בזמן-1986-2011

הלכתי לצלם את טל ורונית פינגולד ביחד שלהן, עלה בי רצון לצלם אותן על רקע צילום ישן מ86-

הלכתי לפגוש חברות  יקרות שלנו מקהילת נטף.

ביקשתי מרונית שתצרף את מילותיה למפגש המצולם :

"התמונה צולמה בשנת 86 באירוע חוצות בפסטיבל ישראל.

בתמונה הרבה פנים וכל אחד מהם מספר סיפור.

אני מסתכלת על האם שנושאת ילדה על כתפיה. אימא גאה, ועל כתפיה ילדה בת שנה.

 הילדה בוהה בקהל במבט קצת מהורהר.

עכשיו היא על כתפיה של אימא.ומסביב כה הרבה אנשים.

והעולם כה גדול ואולי קצת מפחיד.

האם תומכת בה בשתי ידיים, שלא תיפול. על פניה חיוך של אושר.

הנה הצליחה להביא את הילדה למקום של התרחשות, של אנשים, של קהל.

וכאילו התמונה חובקת בתוכה את העתיד,

עשרים וחמש שנים אחרי. הילדה בת עשרים ושש נישאת למעלה, וכבר לא על כתפי האם.

 לבדה, בקומה זקופה ובחיוך על שפתיה וסקרנות ותבונה בעיניה, היא מביטה על העולם,ללא פחד.

אישה גאה, שמחה, ממש כמו האם שנשאה אותה.

עכשיו, שתי הנשים, הצעירה והמבוגרת, מביטות זו בזו, מחייכות, שמחות זו בזו.

אם ובת. "

רונית פינגולד

על אף היכרות ארוכת שנים עם השתיים, התרגשתי מאוד

לראות את התמונות האלו. בחיי. שילוב מעולה של אביב בכפר, צילום רגיש, אמא ובת שהדמיון ביניהן מכה דווקא בפרטים הקטנים: בחיוך, ביציבה, במבנה הידיים.
אהבתי מאוד
דנצ'ר


" 1968 אחת היפות מהשתיים
עוד לא הנצה בשבילי הפרחים
אך זאת שהייתה
יפה כמלאך
אהבתי מאוד
שנים רבות"
מנחם