יש בי שמחה לצלם בשעות הערב המאוחרות, לתוך החשכה עם האור או העדר האור המצויי.
כאן בצילום פגשתי שתי נערות שישבו בחשכה כמעט מוחלטת ויחד איתן חיכיתי למכוניות שמגיעות לשער הישוב, הן
מכניסות אותן ואני נהנה לרגע מתאורת פנסי המכוניות שיוצרות עבורי מרחב מואר ,זו התנסות מעניינת לחכות לרגע מסויים
שנבנה מתאורה רגעית חולפת, שיוצר עבורי דימויי של תמונה קולנועית.
וכל זאת מתוך סיטואציה מאוד פרוזאית, של שתי נערות סירין וכרמל בעבודות חופשת הקיץ ליד שער הכניסה החשמלי
בנטף.
גל בן-אור : " היי נינו.
תפקידו של האומן הוא לתפוס את הרגעים הלכאורה פרוזאים,אותם רגעים שבני תמותה "רגילים" כבר לא רואים בהם את
קסמם של החיים,ולהזכיר ולחשוף ולהראות אותם מחדש,על כל יופים הניצחי.
ואתה נינו עושה זאת פעם אחר פעם בנאמנות ובאהבה שפורטים על מיתרי הלב ומפיקים נוסטלגיה וגעגוע לכל מה שיפה
וטוב ואופטימי בחיים כאן על פני האדמה.
תודה.גל "
היי נינו.
השבמחקתפקידו של האומן הוא לתפוס את הרגעים הלכאורה פרוזאים,אותם רגעים שבני תמותה "רגילים" כבר לא רואים בהם את קסמם של החיים,ולהזכיר ולחשוף ולהראות אותם מחדש,על כל יופים הניצחי.
ואתה נינו עושה זאת פעם אחר פעם בנאמנות ובאהבה שפורטים על מיתרי הלב ומפיקים נוסטלגיה וגעגוע לכל מה שיפה וטוב ואופטימי בחיים כאן על פני האדמה.
תודה.
גל