
"תל אביב התמסרה למבטו,
כמו גם בתי הקפה והנערות היפות שישבו שם.
היה זה מבט סקרן וחצוף,
חד מדוייק ואוהב, מלביש מפשיט.
המבט ועוד יותר מכך הראייה
היו תמיד בבת עינו ועינינו."
לנינו באהבה מהדסה

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011
תל אביב התמסרה למבטו,
השבמחקכמו גם בתי הקפה והנערות היפות שישבו שם.
היה זה מבט סקרן וחצוף,
חד מדוייק ואוהב, מלביש מפשיט.
המבט ועוד יותר מכך הראייה
היו תמיד בבת עינו ועינינו.
לנינו באהבה מהדסה.