כתבו אצלנו במשפחה,הוציאו לאור סיפורי חיים ,בזמנו לא ממש קראתי,הייתי מרפרף ועף למחוזות אחרים. היה כנראה זמן פנימי שמצוי לו איפשהוא בתוכי שהמתין בסבלנות לרגע שאתחבר. כדאי לזכור זאת בהקשר לילדי, משאיר להם מורשת . מה יעשו אחרי לכתנו אולי נכדנו יתחברו ישמרו יעבירו הלאה . כן אילו תמציות שרציתי לספר עליהן בהשקה הבאמת מופלאה שהתקיימה בתחילת השבוע באלול. בחסות בית מדרש אלול הושק הספר.כשיאיר נולד תחיה החלה מסעה באלול, הכל מתחבר,המילה השקה מתחברת אצלי יותר לאניות שמחכות לגלוש למימי האוקיאנוס מהמספנה בה נבנו.
אחרי יאיר ישבתי הרבה בחוץ מקשיב לרוח מול הר, שמיים ושקט.
אחרי יאיר הזמן והמרחק איבדו משמעותם , באותו מימד זמן לקח לי שנים לנסח את שחשתי אז שהמילה "התרחשות" נגעה בי, אז בלילה ההוא.
עלו עוד מילים,תאונה,אסון,אובדן.חשתי שאיני רוצה לסכם כלום במילה שלא מדייקת לי. זו לא היתה רק תאונה,אסון, המילים האילו כמו סיכמו.
מבלי שהיתה בי בהירות או התנסחות מדוע אני חש כך בתוך תוכי כנראה לא הסכמתי להתחבר אלא למילה התרחשות, יש בה תנועה אין בה התחלה וסוף , הכל מתרחש בו זמנית . בערב ההשקה חשתי שספר הר הרוח
שיוצא לאור עכשיו 23 שנה אחרי הוא חלק מההתרחשות הזו.
נעמה הנחתה את הערב בשקט בחכמה בנעימות שלה ,נעזרה במחברת שהחזיקה דפדפה הלוך חזור, אספה מתוכן את המחשבות שלה, במוצ"ש כתבה לי "השבת ביליתי עוד בתוך הספר".
עכשיו כאן מול קהל רב היא מרוממת רוח בדבריה .
אני מבלה הרבה בהתבוננות בתצלומי משפחה, גם אוסף מחשבות ,היום יום הולדתו של יאיר ,תצלומו המחייך ניבט בסלון ביתנו ,אפשר לחצות את הזמנים, כמו תצלומי הורי צעירים ויפים בשנות ה30 לחייהם שניבטים גם הם מוצא עצמי בעשור השמיני לחיי רואה את אבי הצעיר לפני שהכרתי ואת בני הצעיר שהיגר למרחבים אחרים וכולם יחד דרים בליבי כאן ועכשיו. שבת שלום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.