שוב אותו דו קיום ערבי יהודי חותמת כשר בהשגחת הבד"ץ שמספר שיכול להיות אחרת

לא זיהיתי אותך , אתה נהיה צעיר יותר , שמחתי לשמוע אולי היו אילו עיני ששמחו לקראתו.
מתחת למסיכה לא הרגשתי כך, בכלל אני משתנה מבפנים ומבחוץ, זו תחושתי ,בקניות אצל הירקן באבו גוש גם פגשתי פנים מוכרות משנות השמונים עייש משכם, 1860 טחינה משובחת בטעם ובמרקם איפה היא היתה כל השנים ,,על האריזה סיפור מופלא שהחל עוד בתקופה העותמנית , בבית מיהרתי למצוא מענה באינטרנט , באינתיפאדה הראשונה פסק השיווק עכשיו הוא שוב על המדף ושוב אותו דו קיום ערבי יהודי חותמת כשר בהשגחת הבד"ץ שמספר שיכול להיות אחרת ."מתי נתעורר להגן על קדושת החיים ונפסיק למות למען דברים שמחר יחשבו אחרת בעיננו" . אולי הקורונה באה לשלוח את כולנו להתבגרות , ימים אילו נראים ונחווים כמו מאבק בין תודעות. זו השורדת שעוסקת באיך לא למות לבין זו המבקשת חיים המזכירה לנו שאנחנו הבוחרים כל רגע ורגע איך יראו חיינו ,אני לומד שוב ושוב שאם אין בסדר יומי שינויי וחיי דומים לתמול שלשום גם אני בשורדים 

.