"אם ישנם גוונים כאלה, צורות כאלה, הרי החיים יפים, וכדאי לחיותם, האין זאת?"

רחל אליאור

"חירות היא לעולם חירותם של החושבים אחרת"
רוזה לוכסמבורג
האור הבוהק מתוך החשכה, והאור הבוהק מהחירות לחשוב אחרת,
אין נפלא ממנו.
#השמיעי קול 9
במכתב מ-20 ביולי 1917 מספרת רוזה לוקסמבורג (1919-1871), שהייתה אחת הנשים היהודיות-פולניות המשכילות, החכמות, העצמאיות, המקוריות והנועזות בדורה, ונודעה כמהפכנית יהודייה פולנייה-גרמנייה, ותאורטיקנית מרקסיסטית פמיניסטית, שנרצחה בברלין, בטירגארטן, בידי אנשי מיליציית פרייקור לאחר כישלון מרד הספרטקיסטים, מרד קומוניסטי שהשתתפה בו, על "חיזיון נפלא" שנגלה לעיניה בשעת ערב דרך חלון חדרה בכלא: "על פני אפרוריות השמים החדגונית בהחלט עלה והזדקר ענן גדול שצבעו ורוד שהוא למעלה מן המציאותי, יפה להפליא, כה יחיד ונבדל מכל הסובב!" היא צפתה מרותקת באותו ענן ו"שתיתי בצמא כל קרן ורודה הבאה ממנו".
לוקסמבורג סיפרה באותו מכתב שכתבה כשנה וחצי לפני מותה, כי החיזיון הזוהר שראתה על פני הרקיע גרם לה לנשום לרווחה, לפרוש את שתי זרועותיה מול חלונה ולהתחזק באמונתה: "אם ישנם גוונים כאלה, צורות כאלה, הרי החיים יפים, וכדאי לחיותם, האין זאת?"
הסופרת , המשוררת והסופרת לאה גולדברג (1970-1911), שהייתה רחוקה מהשקפותיה המרקסיסטיות -סוציאליסטיות של רוזה לוכסמבורג, אחת הנשים הלוחמות בדורה, בחרה לתרגם לעברית את ספרה של לוכסמבורג, "מכתבים מבית הסוהר", שהיה אחד הספרים הראשונים שתירגמה, אולי משום שהזדהתה עם התפישה ההומניסטית העמוקה והמקיפה שהיא מצאה בהם. ואולי משום שראתה בכתיבתה מופת של כתיבה מסאית - ז'אנר שהיה קרוב ללבה, ואולי משום ששתיהן נולדו למשפחות יהודיות משכילות במזרח אירופה והיגרו ממולדתן (כמו רבים מהיהודים בזמנן), ושתיהן גם היו בבגרותן לנשים עצמאיות, דעתניות, כותבות, מתרגמות ומשפיעות. שתיהן גדלו על התרבות הרוסית, כתבו עליה וגם תירגמו מיצירותיה.
הצילום הנהדר של נינו הרמן של השקיעה הדרמטית היום בהרי ירושלים, הזכיר לי משפט זה של אחת הנשים הנערצות בעולם, רוזה לוכסמבורג, שאמרה משפט נפלא: "חירות היא לעולם חירותם של החושבים אחרת".

* רחל אליאור
פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. מחברת ספרי עיון על קבלה וחסידות, היכלות ומגילות