"נולדו בגלגול החדש של הקריירה שלו, אחרי שלקח הפסקה ארוכה".

 בסופ"ש זכינו לפרסום ראיון שקיימה איתי קרי רובינשטיין  

ב YNET  AMERICA בתערוכה  בJCC מנהטן

 אז ראשית תודה  גדולה לקרי ,לאילנית ,לענבר, לאתי .

  וברשותכם אניח כאן בבלוג  כמה ציטוטים שאהבתי  מתוך הכתבה .

 ויש גם גרסה דיגיטלית של זו המודפסת בצפון אמריקה ובקנדה 

משמח  מאד .שבת שלום וחג שמח

קרי רובינשטיין :

..." איך נולד הרעיון לתערוכה בניו יורק?

"נולד בי רצון עמוק שלי להביא את השפה הפחות מדוברת באמנות לקדמת הבמה וניו יורק זו חתיכת במה. אני חושב ששינוי בעולם יבוא רק מאנשים. לא מנהיגים, לא פוליטיקאים, אנשים בקשר בין אישי. להביא לאנשים את הרגעים הקטנים האישיים והאנושיים. רציתי שיראו את הצד הזה בישראל, לא רק את ישראל דרך החדשות שם מוצג כל הזמן קצה אחד כאילו הוא הסיפור. התמהיל הזה של ישראל הוא הרבה יותר עמוק ואנושי".

"התערוכה של נינו הרמן במרכז ה-JCC במנהטן מאפשרת הצצה מאוד אותנטית גם לרגעים חשובים בהיסטוריה של עם ישראל, לתהליך הצמיחה שלה וגם להווה המגוון שלה. היא תוצג במרכז עד 12 באוגוסט".

....."ביום הפתיחה הגיע נינו הנרגש למרכז וראה את התמונה שבה מתועדת אימו מספרת סיפור לילדים, לצד הפעילות שארגנו לילדים במרכז עם הצילומים שלו. סגירת המעגל הזו ריגשה אותו במיוחד. “בכלל", הוא מסכם, "יש המון כבוד. המבקרים בתערוכה אמרו לי שזה מזכיר להם ציירים. אני מסביר שכצלם אני חושף תערוכה שמשקפת מסע גם בעבודה שלי עם השפה, עם המראות, הזוויות וגם הטכניקות הצילומיות. השתקפויות החיים, השתקפויות הצילום ובכלל"....

Etti Inbal‏ :" נינו כתבה טובה, בהירה ואנושית.

נכון שהכותרת יכולה להראות מוגזמת - ובכל מקרה אינה משרתת את התוכן של הכתבה בה מדובר על האנושיות והצניעות שלך ואת היותך בראש ובראשונה צלם של בני אדם של אינדיבידואלים באשר הם ולא --- מישהו שמייצג ממסד ,הצילומים שצילמת בניו יורק מדהימים ונהדרים ושווים תערוכה נפרדת. הם מחזקים את עובדת היותך צלם ממדרגה ראשונה - שיוצר כימיה עם המצולמים, מלא אהדה לאדם באשר הוא אדם, מלא קשב ואהבה. בהצלחה!

"הם נראים כמו צוות אוהב ומעורר השראה כשהם עוברים את החוויה המשותפת כאן בניו יורק. תחיה מסבירה את הסיפורים שמאחורי התמונות בזמן שנינו מנצל את הרגעים שלו מחוץ לפריים לתעד את השיחה שלנו."

..." איך נבחרו האנשים המצולמים והסצינות הלא שגרתיות?

"אני תמיד פועל מאינסטינקט ורק אחרי זה מתנסח. התחלתי להסתובב ברחוב. חזרתי אחרי הרבה שנים של הפסקה עם אהבה עמוקה למפגש עם אנשים, יש בי משהו מאוד פתוח ומסוקרן. זה סוג של התבוננות. גם כאן בניו יורק אני ממפה את העיר את האנשים המפגשים הרגעים זה מציף אותי"....