על מצע של פשוט ואוהב

שם בדרום העיר אני מרגיש בבית.

מחפש את השקט של אחרי ההמולה ,עובר ושב בימי שישי .

בזבולון -אביטל ענבר סוגרת את ברמצווה Barmitzvah מטאטאת את החוץ .

ערב יורד על הרחוב , אני בגלישה איטית ממש .

"הי נינו מזל טוב" .היא מתקרבת 

תודה רבה

מה עם התערוכה בניו יורק, הצלחת ? 

כן אני משיב בשמחה .

"אני מאושרת חיוך על פניה , זה כל כך מיוחד הצילומים שלך

אין הרבה כאלו של אהבה ויופי פשוטים. כל כך שמחה שהם יצאו לעולם".

וואוו איזה כיף לי גם אני מאושר : "תודה רבה לך וואו איזו ברכה נפלאה ".

נפרדים.

ברחוב ליד בבר יושבות בנות בשיחה ערה .

בסמוך בשיח אחר שקט , זוג גברים .

אני עוצר , מתקרב ,מחכה לרגע מאפשר .

מצלם , מחכה ושוב מצלם .

הם כל כך שקועים ,לצד זה לגמרי מאפשרים לי.

עוברת בי מחשבה ,אני במרחק דקות מההתרחשות עם אביטל

שחיברה אותי לתדר של אהבה.

עכשיו הם מתפנים לרגע .

מתוך השקט שמתקיים שואלים ,למי ולמה אני מצלם ?

האמון כבסיס נוכח במלואו, והמילים באות אולי רק לאשר .

"רגעים פשוטים של חיבור "אני משיב .

מבקשים להביט באשר צילמתי.

זה היופי בדיגיטלי שאפשר לשתף 

ומה ראית ? שואלים בסקרנות

"את האהבה ביניכם רציתי לקלוט זאת ,תודה לכם .

הכל ביננו מעודן כל כך, כמו ביניהם.

אתה גם מציג בתערוכות?

כן בקרוב בניו יורק , זה עולה בי ,כמו שמחת השיתוף של הגדול. 

כמו הרגע הזה המצולם.

"אז גם אנחנו נהיה?

התמונות שם כבר נבחרו, שלכם כבר מן הסתם לתערוכה אחרת , אני מקווה .

הם חוזרים לעצמם , אני מנסה לתפוס עוד רגע , מסמנים לי , מספיק.

גם זה לימוד ארוך ומתמשך שלי, כצלם , כאדם. 

מתי לעזוב .מהו רגע השיא.

הפעם זה היה על מצע של פשוט ואוהב.

שבת שלום.

Avital Enbar: "פוסט נפלא לשבת, נינו, יום הולדת שמח והמון המון הצלחה בתערוכה בניו יורק שמתקרבת..

כיף שאתה מתעד לנו את הרגעים הקטנים והופך אותם לגדולים."

ברמצווה :" Barmitzvah ,מדהים נינו ואהובה אביטל."

זיוה כספי: "כל כך יפה ורגיש! כל כך אנושי! גם הצילום וגם הכתיבה.

 וזה נכון לא רק לגבי הפרסום הנוכחי כי אם לגבי עבודתך האמנותית - צילום וכתיבה - בדרך כלל. שבוע טוב "