אתמול היו 20 שנה לרבין , והיום 32 שנה לאבא שלנו גבי
עוד מעט אהיה בן 64 מנין חדש 32 שנה עם אבא מדהים ו32 שנה של ללמוד לייצר אלטרנטיבה לאהבה שקיבלתי .
במהלך השנים חקרתי מאיפה שאב אבי את כוח האהבה שהעניק לנו ככל שהעמקתי נגלה לי שהוא ייצר אותה אבא היה כמו בית חרושת קטן של אהבה התנאים שגדל בבית סבא הוגו וסבתא פאולה לא בדיוק הביאו לו את ביקש ,אני אומר זאת בזהירות ובכבוד לסבא הוגו שלא הכרתי ומאד מעריך את פועלו ולסבתא פאולה שזכיתי להכיר והיתה לי כאם שניה אוהבת מאד .
לצד זאת מתוך סיפורים הבנו שהוא היה צריך ליצר אלטרנטיבה לחיים בבית הוריו והוא בחר לייצר אהבה כאלטרנטיבה לחיים, לא סתם זכו הוא ואמא למצוא אחד את השניה בתום מלחמה עולם שניה
32 שנה חייתי עם אבא מדהים , למדתי ממנו עולם ומלואו איש אשכולות , ממציא, מתרגם , מהנדס. צייר ,בלשן, זכיתי באבא שנתן לי פשוט אהבה ללא תנאים.
זכיתי להיוולד לבית אולפנא נורא חזק של אהבה שלצד ידע וחכמה סיפר לי משהו גדול על אלטרנטיבה לכאב, לקושי , לעימות היום יומי עם קושי מגבלה ,ואיך יוצרים ביום יום אלטרנטיבה .
כשחליתי בגיל שנתיים בפוליו , בנה לי אבא מסילת רכבת על גשרים מעל מיטתי כדי שאזיז ראשי ואתחיל נוע , כשגדלתי מעולם לא היתה המגבלה והקושי סיפור עבורי ,וכך גם ראה אותי אבי .
מעט עלתה בי השאלה איך זה שלא נוצרה בי מרירות , כעס , תחושה של לא מגיע לי , או למה לאחרים זה לא קרה ולי כן . מאמין כי זה מתוך שבחרתי למסע הורים שחיזקו בי את אותה מיומנות להטעין עצמי כל הזמן באור ,להאמין באדם, למדתי מאבא שהאלטרנטיבה של האהבה זה לא להיות כל הזמן שמח זה לא ,למדתי שהאלטרנטיבה של האהבה זה להיות מחובר לכוח הפנימי ,לדעת לייצר ממנו כוח נוסף שוב ושוב .
כזה היה האיש ידע להאיר חושך , למצוא זוית מחזקת , להביא הקשרים נוספים לקיימים
והכל על מצע של חסד, מעולם לא היתה התנשאות או תחושה של אני יודע .
אחותי היקרה יהודית כתבה לי הבוקר ששמעה השבוע בהרצאה של דב אלבויים "את המשפט המצויין–שעצה היא נתינה מתוך חסד- כל כך מתאים לאבא איש שתמיד ידע לתת עצות בכל נושא ותמיד באהבה .
במהלך השנים חקרתי מאיפה שאב אבי את כוח האהבה שהעניק לנו ככל שהעמקתי נגלה לי שהוא ייצר אותה אבא היה כמו בית חרושת קטן של אהבה התנאים שגדל בבית סבא הוגו וסבתא פאולה לא בדיוק הביאו לו את ביקש ,אני אומר זאת בזהירות ובכבוד לסבא הוגו שלא הכרתי ומאד מעריך את פועלו ולסבתא פאולה שזכיתי להכיר והיתה לי כאם שניה אוהבת מאד .
לצד זאת מתוך סיפורים הבנו שהוא היה צריך ליצר אלטרנטיבה לחיים בבית הוריו והוא בחר לייצר אהבה כאלטרנטיבה לחיים, לא סתם זכו הוא ואמא למצוא אחד את השניה בתום מלחמה עולם שניה
32 שנה חייתי עם אבא מדהים , למדתי ממנו עולם ומלואו איש אשכולות , ממציא, מתרגם , מהנדס. צייר ,בלשן, זכיתי באבא שנתן לי פשוט אהבה ללא תנאים.
זכיתי להיוולד לבית אולפנא נורא חזק של אהבה שלצד ידע וחכמה סיפר לי משהו גדול על אלטרנטיבה לכאב, לקושי , לעימות היום יומי עם קושי מגבלה ,ואיך יוצרים ביום יום אלטרנטיבה .
כשחליתי בגיל שנתיים בפוליו , בנה לי אבא מסילת רכבת על גשרים מעל מיטתי כדי שאזיז ראשי ואתחיל נוע , כשגדלתי מעולם לא היתה המגבלה והקושי סיפור עבורי ,וכך גם ראה אותי אבי .
מעט עלתה בי השאלה איך זה שלא נוצרה בי מרירות , כעס , תחושה של לא מגיע לי , או למה לאחרים זה לא קרה ולי כן . מאמין כי זה מתוך שבחרתי למסע הורים שחיזקו בי את אותה מיומנות להטעין עצמי כל הזמן באור ,להאמין באדם, למדתי מאבא שהאלטרנטיבה של האהבה זה לא להיות כל הזמן שמח זה לא ,למדתי שהאלטרנטיבה של האהבה זה להיות מחובר לכוח הפנימי ,לדעת לייצר ממנו כוח נוסף שוב ושוב .
כזה היה האיש ידע להאיר חושך , למצוא זוית מחזקת , להביא הקשרים נוספים לקיימים
והכל על מצע של חסד, מעולם לא היתה התנשאות או תחושה של אני יודע .
אחותי היקרה יהודית כתבה לי הבוקר ששמעה השבוע בהרצאה של דב אלבויים "את המשפט המצויין–שעצה היא נתינה מתוך חסד- כל כך מתאים לאבא איש שתמיד ידע לתת עצות בכל נושא ותמיד באהבה .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.