בדרום העיר קל לי יותר להתחבר
לאנשים ,זהו אזור שמפגיש עולמות.
אני מאמין שמי שחיי בדרום, חי במציאות שאי אפשר
להתעלם ממנה.
האנשים שאני פוגש בבתי הקפה משהו בהם רגיש יותר לאחר.
אולי זו ברית סמויה אחרת
בדרום הזה
מתוך בחירה עמוקה של אנשים לחיות יחד.
לחוות את הפערים ולא להשאר אדישים להם .
שני צילומים שמספרים סיפור של מקום .
הדהוד פייסבוקי .
לפעמים אני חושבת לעצמי,
כמה אני שונאת את דרום תל אביב!
אני גרה על כביש ראשי
אין לאן לברוח מהרעש
הכל מסביב אפור ובטון ואין עץ אחד באופק
ובלילה לפעמים שומעים צעקות של משוגעים מהרחוב
ולפעמים אני מסתכלת מסביב
וקולטת שלמעשה,
אני חיה בקהילה שיתופית-אקולוגית-חברתית שמחבקת את כל מי שנכנס אליה.
רק שכאן במקום לרעות עיזים או לשתול צמחים
אני מוזגת צ'ייסרים
:)
כמה אני שונאת את דרום תל אביב!
אני גרה על כביש ראשי
אין לאן לברוח מהרעש
הכל מסביב אפור ובטון ואין עץ אחד באופק
ובלילה לפעמים שומעים צעקות של משוגעים מהרחוב
ולפעמים אני מסתכלת מסביב
וקולטת שלמעשה,
אני חיה בקהילה שיתופית-אקולוגית-חברתית שמחבקת את כל מי שנכנס אליה.
רק שכאן במקום לרעות עיזים או לשתול צמחים
אני מוזגת צ'ייסרים
:)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.