חזרתי לפרוייקט חוץ/פנים בפלורנטין. אני מטפס לדירתה של שלומצי, יום חם תחילתו של קיץ , קומה שניה מה מצלמים כך באמצע היום? , רגע אחרי שנפגשנו אני חש במכוונות שלה למפגש, פשוטה עם עצמה, ממש לא מתרגשת מהמצלמה ,אני מבקש ממנה שתזרום אם החיים שלה בדירה כאילו אינני, וזה עובד. אנחנו מכירים מרחוק כמה כמה שנים ,לאורך השנים אני פוגש את שלומצי במרחב של בין נטף לפלורנטין, עכשיו היא רגע לפני שהיא עוזבת את דירתה בחלוצים אני מבקש לתעד רגעים טרם יציאתה. היא יוצאת לרגע למרפסת הקטנה אני משקיף אליה מהמטבח הקטן ,למטה נשקף הדרום של תל אביב רחובות רועשים של עסקים קטנים ,אני שמח שלא ויתרתי על המפגש.
שלומצי הגיעה לכאן ממעלה החמישה גם שם מצאה חיים בקהילה," זה מה שאני אוהבת יש ביחד עם אנשים כל הזמן אינטראקציה, גם לפני הקבוץ גרתי בפלורנטין, עבורי זה מקום מאוד חם שכונתי,קהילתי" "
בקפה קאימיאק שבו היא מבשלת יצרה לה גם קהילה של חברים. " אני יורדת בבוקר ולפני כל דבר עוברת בקאימאק להגיד שלום, זה כיף,רק פה ברחוב גרים 5 אנשים שהם חברים שלי, ואם נרחיב קצת מעבר אז עוד ועוד."יש משהו בתחושה הזאת כאן ברחוב שביום בלאגן ובלילה ריק, זו תחושה שאני מאוד מאוד אוהבת ,כאילו עירוני אבל גם לא עירוני פה זה לא פלורנטין הרועשת של הברים, יש מין תחושה שכיבו את האורות ויש שקט, כמו שני עולמות,מאוד טוב לי אבל אני רוצה שינוי" שלומצי עוצמת עיניה מכניסה אותי לעוד נדבך בעולמה "כאן אני רוקדת דרך הדמיון, עוצמת עיניים נכנסת למצב תודעתי אחר, כאילו מדמיינת עצמי רוקדת,ואז מה שהגוף שלי עושה הוא עושה,
אני פשוט יוצרת לי סביבה דימיונית בראש, אפשר להגיע מאוד רחוק עם זה.
 |
 |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.