"נרדמתי בתחושה של הכרת תודה לכם וליאיר שיש לי חלק בעולם הזה בחיים שיש בהם גם שמחה וגם עצב. "

מילים שכתב חבר יקר חי תורן , ביקשתי רשותו לשתף פעימת לב שכזו.
זו הזדמנות לומר תודה לכל אחת ואחד מכם על השתתפותכם,מילותיכם,אהבתכם בימים אילו,זמן יאיר תודה גדולה, שמחתם אותנו מאד,
שבת שלום והרבה אהבה.
נינו ותחיה .



" התעוררתי בשתיים לפנות בקר. כאילו בקר. אבל היה לילה. מבעד לחלון נראו ענפי האורן על רקע אפור כהה ובין מחטי האורן חשבתי שאני מזהה נצנוץ של כמה כוכבים. הערנות שבי היתה נוכחת ללא ספק ולא היתה בה שום מוכנות לחזור לעולם החלומות. חשבתי מה אעשה איתה, עם הערנות, האם אנסה לקום מהמיטה ולנגן משהו, האם אבהה בתקרה או בקירות או בצלליות שבחלון ואקשיב לשקט, להלמות הלב, לנשימה, לזרם התודעה, או אולי אחזור לקרוא בספר של יובל נוח הררי "ההסטוריה של המחר" את הפרק על מרחבי התודעה. בעודי מתלבט חשבתי פתאום על נינו אולי כי המושג תודעה ומרחבי התודעה קשור אצלי בראש גם לנינו ואיני יודע מה משם הוביל אותי לצפות בסרט על יאיר. ראיתי פרק ועוד פרק ועוד ועוד ומצאתי את עצמי מייחל שזה לא יגמר ויהיו עוד ועוד פרקים והייתי אתכם בהתפעלות מכושר ההבעה של יאיר והנוכחות והעומק והחיבור לחיים בכל דבר שהוא עושה. בעבודה עם מוסא , בניסיון למכור פרחים והקבלה של תגובות פחות מחבקות וגם בסיפור על התוכי והאחיזה והשחרור של הדבר הזה שיש בו גם שמחה וגם עצב. כשהוא מדבר על זה שהוא חייב לעשות כל הזמן משהו או לתופף או זה או זה ממש הרגשתי שוב את ההשפעה של יאיר עלי. כשהדרכתי את הילדים בכדורסל בנטף ליאיר היה מה להגיד כמעט על כל דבר למשל " זה לא כוחות " או "זה ממש קשה אם לא עושים הפסקה" . נזכרתי איך הוא הצליח להעביר אותי ממצב תודעה של "התגובות האלו מפריעות לאימון" למצב של הקשבה למה שהוא אומר והתייחסות עניינית לדבריו שממש שיפרה לנו את העבודה הקבוצתית וגרמה לי להרגיש שאני לומד להיות מדריך הרבה יותר טוב בזכותו. ואולי גם קבלתי שיעור בנוכחות וקבלה.

הרצון שיהיו עוד פרקים פגש את הקול הישיר והרך של נינו על הזרימה שחשוב להצטרף אליה כדי לא להיות תקוע בסבך ועל האהבה שאינה מפסיקה רק משנה צורה ועל השמחה שחשוב לחיות בה בחיים שיש בהם גם שמחה וגם עצב. הצללים בחלון נראו לי באור אפור כהה יותר כמעט שחור ועל רקע קול הדממה ומסננת מחטי האורן חשבתי שאני מזהה נצנוץ של כמה כוכבים.

חי


נ.ב. נרדמתי בתחושה של הכרת תודה לכם וליאיר שיש לי חלק בעולם הזה בחיים שיש בהם גם שמחה וגם עצב.

גיליתי שוב דרך הסרט שלכם שאפשר בנוכחות הנכונה לרכך את הקושי ולעיתים  גם להגדיל את האהבה.

השראה מיאיר שממשיך ואומר הקשב למפקדת ובעצם גורם לה להקשיב לו ולשמוע אמת שיש בה גם קושי וגם כאב ולקבל. וגם להתרכך. וגם להשתנות."