כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום רביעי, ינואר 03, 2018

עכשיו שהוא אינו כאן , נותר רק הצילום - עדות מקומית



ערפל כבד היה אתמול בדרך הביתה, נהגתי ממש לאט, ער , לפני שנים למדתי שמילים שיש בהם ע ר מבקשות את הער שבנו .חכמה מורתי ,חכמה השפה העברית על שורשיה. זו היתה נסיעה ממש איטית באורות מהבהבים, , הכל מתגלה לאט, כמו קליפ קולנועי ,אין אפשרות לזפזפ , את העצים על הדרך אני מכיר ,התיידדתי אתם לאורך השנים , חלקם אף מצטלמים להם , בעונות השונות . יש כמה שאף הופיעו במוזיאון ובגלריות . אני מהרהר במילים של א.ד. גורדון שעוסקות בהתרחקות שלנו מהטבע , מהרהר ומתבונן בטבע החולף על פני , נדמה לרגע שהעץ אחד מחברי האוהבים איננו עוד.

ואולי פשוט לא הייתי בתשומת לב מלאה. שיתפוגג הערפל אחזור לחפש אותו . כל נושא החיים, הטבע , החיים בטבע, החיים בכלל עולים שוב ושוב בהרבה אופנים , בבית מדרש "אלול " בו אני לומד א.ד. גורדון . אנחנו כבר כמה שבועות קוראים , לומדים, דורשים ,בקבוצה יקרה שמתגבשת בהנחיית נעמה שקד את מאמריו של גורדון גם על "האדם והטבע" .

והפתיח למאמר מתחיל כך , אתם מוזמנים להכנס לזה , אצטט רק משהו מתחילת דבריו : "האדם כל כך התרחק מהטבע , כל כך התבצר בתוך חלומותיו כצב הזה בתוך שריונו או כתולעת זו בתוך החזרת, עד שאינו רואה כל קשר בין חייו ובין חיי הטבע , שואף הוא להכיר את הטבע , לדעת את הטבע, להסתכל בטבע, אבל לא לחיות את הטבע, הטבע בעיניו הוא מעין ספר , אם ספר תורה או ספר מדע , אם ספר שירה או יצירה , אם תרצה גם ספר החיים ,אבל לא החיים עצמם , לא חלק מחייו, יותר נכון לא אותו ים החיים , שחייו הם טיפה אחת ממנו . שואף הוא אל צל הטבע , אבל לא אל עצם הטבע , על כן חייו הם רק צל החיים." הטכסט ממשיך ,לא פשוט לי לחברותיי וחברי ומזמין לדרוש אותו עוד ועוד .

חזרה לעץ שאיננו, באמת הוא נעלם , כל כך בולט בהעדרו, ונהיה עצוב לרגע , עוד פרידה , נכון וניסיתי לתת לו עוד חיים , ואולי גם הצלחתי , לפחות כך חשתי . עכשיו שהוא אינו כאן , נותר רק הצילום. ביום ראשון פרקנו את תערוכת עובר אורח גם שם הצגתי עץ אחר שמת זקוף על אם הדרך הביתה , הוא נפגע מהשריפה שהיתה , גם הוא עומד שם מרשים בגודלו וביופיו ואני מקוה שתינתן לו האפשרות להיות מי שהוא גם שאין בו חיים.

http://www.nino-herman.co.il/2014/02/7.html




Hillie Wurtman Moyal נינו, תמונה מדהימה, גם תמונת הריקוד היפני מאתמול... ואתה מצטט מאחד הספרים האהובים עליי. יש לי אותו בעותק ישן ובלוי וזה ספר שהולך איתי תמיד. וחוץ מזה, עץ גדוע או עץ שנעלם, זה אחד המראות העצובים בבריאה (לראות גדיעה של עצים- בכלל. יש שם זעקה שנשמעת מקצה העולם ועד סופו ואינה נשמעת. ממש כך...) תודה על השיתוף!
©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com