את האמנית דפנה שרתיאל פגשנו במקום לאמנות בקרית המלאכה.
העבודות שלה היו שם בתערוכה קבוצתית מאד יפה בשם טריטוריאליזם .
זה היה קל"ב ,ירדנו מהקומה ה 30 מהמגדל בנוה צדק בו התארחנו .
ירדנו לגעת באנשים,ברחובות ,באמנות, בחיים.
שם למעלה ישבנו לרגע בתחושה של מנותקים,מתבוננים,משקיפים על ים ושמיים המחוברים להם,
על העיר הגדולה ממרומי הנדל"ן, נראית תל אביב כמו כתמי צבע ובימי אובך כמו העבודה של דפנה
הישיבה הזו שם למעלה באמת כמו מאפשרת ,מזמינה ניתוק .
העבודות של דפנה נגעו בנו בעוצמה גדולה ,היו כמה אתייחס לאחת .
הנקראת צוק איתן (עזה) אספלט על עץ 80/200
יש בה יופי, וחיבור גדול,לניתוק של כולנו מהעיר עזה על אנשיה .
זה חיבר אותי לדימויים טריים שצילמתי מהמרפסת בקומה ה30
מתבונן על העיר,לרגע גם הם נראו לי כאוסף פיקסלים שאין בהם חיים.
בדרך יפו בנסיעה הביתה התבוננתי שוב במאות הבובות הניצבות מאחורי חלונות הראוה .
יש לי דיבור עם הדוגמנים דוגמניות האילו , מתוך ששהיתי בהקשר של ניתוק ,תהיתי למה גם הם כאלה מנותקים,
הבעת הפנים שלהם קפואה , האם אילו פני החברה , פנינו .
שאלתי את אחד המוכרים שאמר בפשטות:
"...כל היום עומדות , לא יכולים לחייך על בגדים כאלה 10 ₪ , למה מי מת
מה אתה רוצה ? זה לא נראה לך שזה ככה" .
האמת שכן, כי גם בערוצי האופנה ועל המסלולים הדוגמניות דוגמנים מהלכים במבט מנותק
כאילו היו קולבים מהלכים, האדם נמחק איפה שהכסף הוא האלוהים .
והניתוק זה צבע הימים האילו בפוליטיקה בכלל בחיינו, הכסף הוא האלוהים .
חזרנו לבנין הרב קומות "שלנו ", בלובי הכניסה המופאר ריח חזק של חומרי ניקוי .
שאלנו את השומרת אם לא מפריע לה , האמת שכן אמרה "אני יוצאת מידי פעם להתאוורר לעשן בחוץ ".
 |
| זה חיבר אותי לדימויים טריים שצילמתי מהמרפסת בקומה ה30 מתבונן על העיר לרגע גם הם נראו לי כאוסף פיקסלים שאין בהם חיים. |
 |
| דפנה שרתיאל צוק איתן (עזה ) אספלט על עץ 80/200 ס'מ . צילום העבודות דפנה שרתיאל |
 |
| דפנה שרתיאל / מתוך התערוכה טריטוריאליזם |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.