עבר עוד שבוע למנין ההחלמה עד שאוכל לדרוך, ללמוד ללכת .
השבר מושיב אותי הרחק מאיש הדרכים שהייתי, עוצר אותי.
יוצא מחוסר אונים גדול שכמעט לא היה בו נתיב בריחה.
נשברה עצם מתחת לברך, פציעה מורכבת. מבקשת זמן.
אחד אחד חברים באים ממתיקים ימי.
מנסה לחבור לשקט של הבית.
תנוח, אומרים לי, מדיצטיה, תוריד הילוך, מקשיב, פתוח,מתחיל לקיים.
שואלים איך זה קרה?
אומר, הרבה פעמים נפלתי וכלום.
מעסיקה אותי השאלה למה קרה?
מה רוצה נשמתי לומר לי בזו הנפילה?
סומך עליה שהיא והיקום בעדי כל הזמן .
זה לא סתם מילים,באמת סומך.
וגם לא צריכה להעסיק אותך השאלה נינו, היא אומרת,
פשוט תסכים למה שמתרחש ומענה יגיע בזמנו.
עונת מעבר בחוץ כמו בזמן שיאיר עזב.
לצד זה זרימת ההתנסות אחרת .
מתקרבת האזכרה.
נראה לי שלא אוכל לעלות לקבר.
ערב שישי, כבר חם בחוץ.
שוכב בסלון רגל פה רגל שם.
שעון אחר נכנס.
שבת שלום .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.