מי מנהל את חוכמת העיתויים? מן הסתם בורא עולם.
הנה, בדיוק בעת הזו, לקראת הדפסת הספר "הר הרוח" נלך לחגוג בפסטיבל אפוס 14 - סרטים בעקבות משוררים, שבו יוצג בין עשרת הנבחרים הסרט שלי על מוסא ויאיר שנקרא "טרסות - רסן הפשטות".
את הסרט צילמתי וערכתי בשנות השמונים בנוף הפראי של נטף, הרבה לפני המהפכה הדיגיטלית. זה סרט שהוא
קפסולת חיים ובו הסיפור על על יאיר ומוסא איברהים שגם הוא כבר הלך לעולמו.
הסרט מצולם בקצב המעניק מרווח נשימה בהתאמה לשירו של ניסים אמון ולהקראה של הדס גלעד. הרעיון וההזמנה לקחת חלק בפסטיבל סרטים בעקבות משוררים נולד בזמן תהליך עריכת ספר האמן שלי "הר הרוח" אצל יוצרי הסרטים המופלאים אביגיל גרץ כלתנו ואיתן הרמן בננו שאף סייע בעריכה מקוצרת מותאמת לפסטיבל.
סיפור הידידות עם מוסא התחיל ככל הנראה לפני חיים אלו. אולי נדברנו אי שם מעבר לזמן הזה, באיזה שבט אינדיאני להיפגש עוד פעם כאן, באדמה הזו, לחלוק יחד כבוד ואהבה לטבע, לאדם, לאדמה. מוסא הוא פרטנר גדול עבורי לחוויה הזו. שנים של יחד בטרסות, הופכים כל אבן, למדתי ממנו כל כך הרבה, הקשבתי לו מהלב והוא הביא את כל כולו לעבודה, לחברות, לקשר מיוחד. הרגישות וההקשבה שלו לא נופלות מיכולות הסיפור.
בוקר בוקר כשהיה מגיע היה מכחכך בגרונו, משתעל קלות כמו מבשר בעדינותו - הנה, הגעתי .
את יאיר שלנו מוסא אהב כמו בן. לימד אותו לעבוד. על עצמו תמיד סיפר שהיה בבית ספר כמה ימים בלבד – אחרי שחזר נתן לו אביו מקוש ועשה לו בית ספר חקלאי. את אשר לימד אותו אביו העביר לנו וליאיר, יחד היו יורדים לחלקה, בונים טרסות. כמו אחד מזקני השבט של פעם, החכמה הפשוטה הזו שיוצאת מפלח זקן ואוהב היא כמו המים והלחם של טהא מוחמד עלי. כשהייתי ילד בלעתי את ספרי קרל מאי, התחברתי לאינדיאנים, לחרות שלהם, למיומנויותיהם בטבע. מוסא בעיני הוא אינדיאני לכל דבר. איש שמחובר ליקום. האבנים היו בנות שיח עבורו, וגם מקור אנרגיה ושמחה, הוא זיהה והכיר את צפיפותה של אבן על פי צליל הנקישה עליה. הוא העניק כבוד רב לטבע.
מוסא הוא כל כך הרבה עבורי - הוא חבר, הוא נטף, הוא יאיר, הוא בית, הוא נחלה, ארכיטקט גנים, מהנדס של הטבע, מטפל בעשבי מרפא, בעל חוכמת חיים נרחבת שספג מאביו ולמד בדרכו. מוסא נטוע בכל עץ ואבן, הכל מעשה ידיו, בכל בוקר אני פוגש אותו בטרסות, באדמה, באבנים. מוסא גידל את יאיר לאהבת האדמה, לעבודת האדמה, והפך את חלקתנו מהר טרשים לגן טרסות.
בכל בוקר כשהיה מגיע לעבודה או לכוס קפה היה מברך בברכת חג שמח. מדוע? כי לדבריו - "בן אדם הלך לישון, קם בבוקר, לא מת - חג שמח".
בימים אלו במיוחד, אני זוכה לספר על חברות אמת מיוחדת ורבת שנים זו, ומתרגש לקראת הקרנת הסרט בקרוב בפסטיבל, בדיוק רגע לפני יציאת ספרי "הרו הרוח", ורוחו של יאיר בכל אלו ובי.
פסטיבל אפוס 14 - סרטים בעקבות משוררים, יתקיים ביום חמישי, 9 במרץ, בשעה 19:30 באולם קאופמן במוזיאון תל-אביב. תודה לאוצרת התכנית, יסמין קיני.
"הר הרוח" ספר האמן שלי ובו שירים וצילומים יצא בקרוב גם הוא, ואפשר עדיין להצטרף ולתמוך בהוצאתו לאור.
