הלכתי לישון עם חיוך גדול , היתה פתיחה יפה חגיגית מאד . התערוכה הענקית הזו באיכות כל כך מרשימה בעיצוב באוצרות בגיוון ובעניין כבר בא לי לחזור לבקר בה , צילמתי מעט , התרגשתי הרבה ,מהברכות מהאורחים שבאו ראו והחמיאו ,
זו אכן תערוכה שמזמינה לעוד ביקורים מתוך החוויות שהיא מזמנת ומזמינה.
תודה רבה וגדולה לחברינו שבאו ולמוזיאון לשיר מלר יאמגוצ'י האוצרת הנפלאה לאלי ברודרמן מנהל אגף הנוער למעצבת התערוכה מיכל אלדור, לאלכסנדרה טופז מעצבת משנה, לאוצרת המשנה סמדר גפני ,שזימנו והזמינו אותנו להתרחשות הנפלאה הזו .
התמונות שלי שמוצגות שייכות למרחב מפגשי הרחוב, ואחת מוצבת מאחורי מעקה מהרחוב .
מצאתי עצמי מציג לצד אמנים שאני מאד אוהב כמו עלמה יצחקי יעל רובין .
שמחה גדולה וכבוד גדול ויש עוד רשימה גדולה ונהדרת של אומניות ואמנים, אן בן אור חברתי, הציירת . נטליה זורבובה , אדוה קרני ,וורד אהרונוביץ ואלינור קרוצי. ובכל מרגיש שזו רק התחלה של מפגשים נהדרים ,אני מאמין שהתערוכה הזו תלווה אותי בשנה הקרובה בהרבה צורות ומפגשים ותיפתח עוד קשרים והקשרים אמנותיים רבים.
ואתם ואתן שהייתם שוב תודה רבה לכם ,ואתם ואתן שטרם מוזמנים בשמחה.
מי מכם שרוצה לתאם איתי ביקור מוזמן גם בשמחה אין הבטחה לצד זה שווה לנסות לתאם, כי בינינו
.. כי כמו שאמרתי יש רצון גדול לחזור לשם למרחב הקסום הזה באכסניה מכובדת זו .
Tamar Eisen תערוכה נפלאה עם חיבורים עדינים ואינטליגנטיים. איזה יופי היה לראות את הצ׳קלקה תלויה על הקיר, איזה משמח היה להיפגש. צילום יהודית קונפורטי. |
חוגגים יחד במוזיאון ישראל עם חברתי הציירת אן בן אור צילם :איתן הרמן |
חוגגים יחד במוזיאון ישראל עם חברתי הציירת אן בן אור צילם :איתן הרמן |
הקשר האנושי בעידן הטכנולוגי
בינינו: נקודת מפגש
פרצוף אנושי מסתתר מאחורי אימוג'י מחייך. מדרכה יפואית הופכת לסלון ביתי. ארוחת ערב משפחתית מתרחשת בטלפונים סלולריים. ביקור מפתיע בסלון משותף של שתי משפחות, ערבית ויהודית, בעזרת משקפי תלת-ממד. תערוכה חדשה לכל המשפחה במוזיאון ישראל בודקת: מה טיבו של הקשר האנושי במציאות המודרנית? אילו מפגשים מותירים בנו את החותם העמוק ביותר? והאם ריבוי קשרים וירטואליים הופך אותנו לבודדים פחות?
פתיחה ב-27.6.2018
אוצרת: שיר מלר-ימגוצ'י
הטכנולוגיה שינתה את הדרכים שבהן אנחנו מכירים, מתחברים, מתקשרים. לכאורה, נראה כי הקשרים החברתיים שלנו הולכים ומתרבים - ברשתות חברתיות, באתרי היכרויות, בטלפון ובמחשב. אך האם זהו באמת המצב?
תערוכה חדשה לכל המשפחה במוזיאון ישראל בודקת את מהות הקשרים בעידן הטכנולוגי מול אלה המסורתיים, ומנסה לענות על השאלות: האם ריבוי היחסים הופך אותנו לבודדים פחות? איך מתבטאת הקרבה האמתית בחיינו? ועד כמה היא חשובה, אם בכלל?
כבר בכניסה לתערוכה מתרחש מפגש מפתיע עם מבקרים אחרים, ולאחריו מתחיל מסע מרתק בין חיבורים אנושיים; ציורים, תצלומים, וידיאו ועבודות אינטראקטיביות המשתפות את הקהל, של אמנים מובילים מישראל ומחו"ל. היצירות השונות בוחנות את המפגשים שלנו עם הזולת: מהמפגש עם האדם הקרוב ביותר ועד למפגשים וירטואליים, חד-פעמיים וחוצי-יבשות.
בין העבודות בתערוכה: אנשים הבוהים בכף ידם, שבה מונח טלפון סלולרי – מראה מוכר, משעשע ומטריד בו-זמנית (בעבודתו של הצלם האמריקאי, אריק פיקרסגיל); עבודת וידאו משותפת של האמנית הישראלית מאיה סמירה והאמנית האיראנית ס' האשמי, שבה תומכות השתיים זו בזו, במבנה הבנוי על איזון; צעירי יפו הנפגשים על מדרכה שמתפקדת כסלון, גם כשברקע מתנוססים דגלי יום העצמאות (עלמה יצחקי); "רגשות וירטואליים" - ציור של פנים מחייכות המסתיר את פניו של האמן, עיסאם דראוושה, ובכך את הבעתו האותנטית.
התערוכה כוללת גם יצירות אינטראקטיביות חווייתיות: ב"הכנסת אורחים" (דניאל לנדאו) מרכיבים המבקרים משקפי תלת-ממד, ו"מתארחים" בסלון המשלב סביבת מגורים של שתי משפחות - ערבית ויהודית; עבודתה של עינת עמיר מזמינה שני מבקרים לשבת זה מול זה בתאים מיוחדים, להישמע להנחיות ולגלות דברים חדשים על עצמם ועל הקשר ביניהם. בעבודה נוספת, שהוכנה במיוחד לתערוכה, מוזמנים הצופים לחקות דרכי מפגש ואמירות שלום מגוונות מרחבי העולם. כל אלה, ועבודות רבות נוספות, בוחנות את טיבם של מפגשים אנושיים ומראות כיצד קשר עין, הבעות פנים ושפת גוף משקפים את היחסים בינינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.