" הבית הישן-חדש מתקלף מההיסטוריה שלו ולובש בגדי שבת ,"

אתמול התכנסנו לחנוכת הבית של משפחת כהן בנטף ,חברים אהובים שכנים יקרים , 18 חודשים עברו מאז נשרף ביתם , התכנסו לבית שבנו על שרידי ביתם הישן , באו ועלו זקני הכפר וצעיריו שכנים וחברים מרחוק ומקרוב, והתמונה בבית מכניס האורחים הזה חזרה להיות כתמול שלשום וגם היה הרבה חדש .יובל : " שכן אחד אומר לנו, ״נו אולי השרקייה הזאת תוציא אתכם סוף סוף מהבית האחים כהן״. ובאמת יצאנו האחים והאחות. וחזרנו. ושוב יצאנו. ועכשיו שוב חוזרים אבל אחרת".

"זה זמן הודיה של בין הערביים " המשיך וברך יובל ," הבית הישן-חדש מתקלף מההיסטוריה שלו ולובש בגדי שבת , תודה מיוחדת לגיא איגרא האדריכל שלנו, שהיית איתנו עם ראיה מרחבית ומקצועית וראיה רגשית וסבלנית תארו לעצמכם להיות, המידל-מן בין תמרה ליעקב ועשית את זה בחכמה ובאהבה, עברנו כמה בתים בשנה וחצי האחרונות,בית שגדלנו בו רוב חיינו, זה הבית שנבנה לשקד כשנולדה ושהיה מקלט זכרונות שלושים שנה, עברנו ממנו בעת הסערה, לבית שהכנתם לנו אותו אנשי נטף ברוחב לב, שחשבתם על כל הפרטים הקטנים ,אפילו רקפת בכניסה ,הגענו אליו מריחים מעשן וסתורי מבט, הבית של רוסינג, מסביב שכחה כבר הרוח, אבל מסך העשן עדיין לא ירד,מסך עשן של חוסר ודאות , בונים על בסיס הבית הישן,? מפרקים הכל ובונים משהו אחר לגמרי ? ובכלל איך עושים את זה כשיש שבעה אנשים עם לפחות שבע דעות שונות."

אז כן הם עשו זאת נפלא ביחד משפחתי כל כך מעורר השראה , החלל המרכזי הורחב בבניה המחודשת ,והכיל את כל הבאים לחגוג ..."כן כאילו הם הורי שמחים לארח ברוחב לב רצו בחנוכת הבית שלא להכניס את כל הריהוט על מנת לאפשר לבאים מרחב ומקום ..יואב אילן שר ברגישות ובנגיעה שיר נפלא שכתב והלחין שנקרא "עת לחלום ועת לטעת " ,חיבורים ולחן נפלא, מילים שמספרות על חכמת העיתויים .בני ובנות הבית חברו לשיר תפילה."כמו שסבא שלנו התוניסאי היה אומר ברכתו: שהכל נהיה בדברו, "אלי אתה ואודך, אלוהי ארוממך, הודו לה כי טוב,כי לעולם חסדו״, יעקב קבע את המזוזה וברך בדרכו ובחן רב. הייתה שעת חסד גדולה של בין השמשות, אירוע מרחיב לב של משפחה יקרה מאד.

שבת שלום

 

יואב אילן .: "עת לחלום ועת לטעת, עת לפחד ועת לגעת, עת להיאבק ועת לנוח, עת להיאחז חזק ברוח.

עת להבין ועת לסלוח, עת להרפות קצת את המוח, עת להתכווץ ועת לנשום .עת להאמין ועת ללגום.

עת לשאול שאלות קשות, עת לשתף ולראות, עת להמתין בסבלנות ,שינוי קורה באיטיות.

עת לזרוע עת לשתול, עת לתת לזה לגדול, לרצות ולנסות, עת לשחרר ולהרפות".