למעלה זה היה כמו לשכב על דופן הלב מבחוץ

התעוררנו בקומה ה30.

 תמיד אמרתי שלגור או בנטף או בקומה 30 בניו יורק זה הכי כיף.

כאן למעלה הציפורים עפות מתחתינו מעל גגות נוה צדק , 

את האוטו השארנו שמור במרתפי החניון , האוויר שם דחוס .

במעלית צפצוף של חדר התאוששות ,למעלה נושמים לרווחה. 

חבר יקר השאיר לנו דירה , יומיים  של כיף גדול , תקופת החגים  מזמנת הזדמניויות .

שעת בוקר והצל של הבנין הגבוה מוטל על סוזאן דאלל .

 כל שעה תל אביב נצבעת  אחרת 

הגגות אדומים של נוה צדקנראים כמו כפר קטן 

ואחריהם  הים הגדול ואין אופק .

השמיים והים מתחברים לצבע אחד

 מטוסים מנמיכים לנת"בג חולפים ממש מעלינו 

כמעט אפשר לראות את החלונות.

 העיר נראית לרגע כמו לגו מרוחקת, ניתנת לפירוק והרכבה .

 הנה הקרון בתחנה , והנה החניון בשוק הכרמל , מוזיאון נחום גוטמן כאחד הבתים 

דברים נגלים אחרת .

 במעקה הזכוכית מצטרף נוף של מאחור  משתקף כמו נדבק לים .

 רחוק בלב ים סירת מפרש אחת כמו עפיפון בים . 

עוד לא בא החורף 

אבל הוא כבר באוויר אומרים שבערב ירד גשם , 

אנחנו נהיה כבר בבית בנטף 

במעלית נוצרים המפגשים דקות ספורות של חיבור או ניכור

גבר מביט  בנו במשקפי שמש,

" אתם גרים כאן" ?  לא, מתארחים  

"מאיפה באתם"? מנטף .

 אני רוצה להכיר אתכם ,אהיה בקשר 

אני חווה את הבדידות שלו,

 משיב לו בשמחה , בחוויה שלי זה כמו להציל טובע.

באוטו פעם אחרונה מטפסים במעלה החניון בואכה דרך יפו ,

 הרחוב שוקק חיים 

שהיינו למעלה זה היה כמו לשכב על דופן הלב מבחוץ ,

 עכשיו אנחנו שוב בתוך החדרים 

בדרך הביתה מפגש מרגש עם שירה נכדתנו

סוכות 2014 בעיר הגדולה.