ברחוב לוינסקי פינת נחלת בנימין התקיים אתמול הייד פארק, כבר לא מחכים למנהיג שינאם בכיכרות.
משלושה משטחי ארגזים הוקמה במה קטנה, את הרחוב הקטן חוצה חוט שמחובר למיקרופון.
וממול על המדרכה בפתח קאימאק (Kuymak) יושב הקהל שמתוכו עולים גם הדוברים, הנגנים. כל שבע דקות עולה מישהו אחר, אני מסתובב ומצלם ,הוזמנתי גם לדבר, פעם אחרת אמרתי, היתה בי עייפות וגם רציתי לצלם, לצד זה חשתי כיצד אני מוותר על ההזדמנות להשפיע, "פעם אחרת? עכשיו זה החיים" ... חוזר יוסף ומנסה ליצור בי מוכנות , ובינתיים באוויר עולים דוברים ודיבורים שונים שמתוכם עולה רצון כן של אנשים להשפיע. זו חוויה חזקה עבורי, רחוב קטן בדרום תל אביב, יום חול, אנשים צעירים, מבוגרים, שבאים לדבר, להקשיב להשפיע. אני מתבונן על ההתרחשות הזו , על השקט שבוא מתנהל הערב, על הכבוד שיש ברחבה לדוברים, לנגנים, על היחד שנוצר .כל 7 דקות מתחלף גם התדר, יש שירה, ויש מחאה, תנועות קטנות, הזדמנות שווה לכל אדם להשפיע, להביא מהשפע שלו.
איזה יופי של התרחשות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.