רותי מ-AllorA

Hey Nino,

Just finished looking through the last week in your blog - beautiful as usual. I particularly liked the more extended "study" with Soffi, the bottom picture of Ruti, and some of the Pu'a pictures. The blend of the mundane with something that comes out of the mundane and somehow transcends it is beautiful. I looked up the article you mentioned but couldn't find it - can you send a link?

Also, we wound up not talking last week - do you have time this week? If so, I'd be glad to chat over a cup in Tel-Aviv, maybe before/after you start one of your expeditions...?

Aner

p.s.
I was wandering Florentin myself last night. No pictures to speak of, partly since as usual I was a bit timid about asking people to ask to take their picture (though I'm planning to try that some in Shenkin a bit later), but I stumbled upon your exhibition in Anita - seems like a suitable place for a showing of Florentin pics :)

עדי אילה הדר אסף ומיכל "מצלמים קליפ יום הולדת לחברה שהזדקנה בת 30"

לילי עם חברותיה

פינת פלורנטין אברבנאל- סופה של תקופה

תמר מ"ברחוב" ויטל פינת ידידיה פרנקל. תחיה ומור ,רז גני וחברים, מפגשי רחוב בפלורנטין.

תרצה אריאל ורוסטי מפגש ביפו

.... ירדתי עם רוסטי חברי, אומן רחוב, ליפו.

 פגשנו אישה מחטטת בערימת בגדים .

רוסטי הצטרף, ביקשתי רשות לצלם , הצגתי עצמי...

..אני תרצה אריאל , מוכר לך ?

לרגע כמו מיסוך ... מוכר ולא עולה ההקשר...

אני אשתו של מאיר אריאל...

ואללה... משמח לפגוש אותך,מה את עושה כאן..

 ...אווווו יש הרבה מה לספר...

..אני קרובה לצילום ,מחזיקה ארכיון שלם של אבא שלי, מנחם הגדוש

מוציאה ספרים, אוספת סמרטוטים, נותנת צדקה,

 את מה שמצאתי כאן,אמסור לאנשים שישמחו עם זה ...

מפגשים בפועה יפו

    מיכל וענבר

     בקי

יפו אחר צהריים של חמישי

רוטשילד 12

 נמרוד  

נגה

                                                                       שרון

אביב גפן וחברים 

אמילי 

נוה צדק מפגש

הדר,רועי, מעיין - קפה ג'ורג

הבית שלי הבית שלך - למען 1,200 ילדי מהגרי עבודה

נעמי וג'ואל

Aner

I'm a frequent visitor to the cinematheque, and every time I come by for a movie I stop and look at your pictures. They are so expressive and alive, and it's amazing how you capture these moments and create this glimpse into the humanity of absolute strangers. I'll keep this short, but I really identified with what you wrote for the exhition, as well.

I'm in love with the camera too and in the past year and a half have discovered many new worlds through it. I also find people endlessly fascinating and beautiful in many ways (though I often feel a barrier). I find the process of taking pictures of absolute strangers in the street difficult, though I often see a human scene that captures my eye and heart. Often I don't do anything about it though the camera is almost always with me, and feel a small pinch for what I missed, what I don't create. I'm trying to break through to making that comfortable, because I don't like "stealing" pictures and appreciate the interpersonal aspect of photography, and know it can createa real connection beteen the person photographed and the viewer as well as the person photographed (I don't like "subject") and the photographer. It's a great way to meet people.

I've taken pictures of people before, many times, and often found people very welcoming. But I still find it hard when people treat you with suspicion or misunderstanding (often they are welcoming, complemented, glad, even if they don't understand). I wanted to ask you how you do it, how you break these barriers and come to a situation where people allow you to capture them naturally (not posing, though they do look at you in some pics it's in a way that's more of a natural connection, not posing), fully knowing you're there. I'd be glad for anything you could say about it, and would be glad to talk over it too.

Thank you for these great picures and the spirit coming from them and from your words

Aner

ילדי פלורנטין

     בתצלומים: יונתן אצל מוריס, וניב בגלידריה  אניטה.

נינו שלום

לא מעט חודשים עברו מאז ראיתי לראשונה את התמונות שצילמת של שכונת המגורים שלי.

תמונות שמספרות את החיים שבה, היופי שבה. הדופק של הרחוב ממש פועם מתוך התמונות.

כתושבת שאוהבת מאוד את השכונה, ומקדישה הרבה מאוד זמן לשמור עליה,

המסירות שלך לחיים שבה ממש מרגשים אותי.

התדמית העיקרית של פלורנטין, היא של שכונת מעבר לצעירים. אך כפי שאפשר להתחיל לחוש מהתמונות שלך, היופי של השכונה הוא דווקא במרקם האנושי המגוון שכולל גם קשישים, ותיקי השכונה ודיירי מפתח, אמנים ומוזיקאים, וגם האנשים הקטנים שחיים כאן בשכונה. כן, אני מתכוונת לילדים.

בשנת 2008 נולדו בפלורנטין לא פחות מ 79 ילדים! ביניהם בני ניב, בן שנה ושמונה חודשים היום (בדיוק). אבל ניב, ו 90% מהילדים האחרים בגילו, מבלים את רוב שעות היום מחוץ לשכונה, מכיוון שאין בפלורנטין שירותי ציבור וחינוך מתאימים. כנראה שהתדמית של שכונת הצעירים כל כך חזקה, שגם את העירייה היא שיכנע - ואת הילדים שלנו לא רואים ולא סופרים.

אני פונה אליך כדי לבקש ממך לתת לילדי פלורנטין קול ודמות בתמונות שלך, ומזמינה אותך לבוא ולגלות גם את החלק האנושי הזה של השכונה.

תודה על אומנותך ליאת איזקוב בן-שטרית קבוצת הורים פלורנטין

שרים בכיכר ערב יום הזכרון

נילי פינק ,מופע רחוב 'ליימך' שוק הבוכרים