יאיר הרמן "אני מאמין בכבוד בין אדם לאדם."

....."יאיר נפל בעת שירותו ביום כ"ב בניסן תש"ס (26.4.2000) בתאונת דרכים שאירעה באזור נטף. בן עשרים היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הקטן של נטף, מוקף בנוף ההררי שכה אהב בחייו. הותיר הורים ושני אחים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל. על מצבתו הצבאית נחקק הפסוק מספר תהילים: "גם חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה".

על קברו אמר מפקד מרכז חינוך, בפנותו להורים ולאחים: "יאיר הגיע אלינו עם נשמה של אמן - בזכותכם, ובזכות היסודות שהענקתם לו בבית, העניק הוא לנו מנשמת האמן שבו, והשקיע כל נים מנימי נפשו בשירותו כצלם בצה"ל. אני גאה במשובים שאני מקבל על הסרטים, שבהם נטל תפקידי מפתח." .......

יום הזכרון, יום עצוב , מורכב כל כך.
ובתוך עולות שאלות על מערכות יחסים שלנו עם עצמנו עם שכנינו
זו לא גזרה משמיים הסכסוך הזה.
יאיר לא שייך לנופלים במערכות ישראל
כל כך הרבה נפלו שלא בקרבות ,לרגע נדמה שהם לא שייכים לאתוס.
... אומרים "במותם ציוו לנו את החיים".
עבורי המושג לחיות מקפל בתוכו , בחירה באיזה אדם אני רוצה להיות.
עבורי ביום זה צו הלב הוא לשאול עצמי איזה חיים אני רוצה לקרב לעצמי למשפחתי לקהילתי לעמי מה המסר לילדינו החיים, לאן פנינו .
יום זכרון פנים רבות לו ,אפשר גם לקחת אותו לזכרון למה לא רוצים יותר לחוות.
כל כך הרבה תלויי בנו מה נביא ליום הבא.

נטע: "איזו תמונה מדהימה ומשקפת.

 כמו מבט מטושטש מן הפינה.

עם חדות צורבת מול השמש.

 כמו חידה."