צריך לדבר על 48 " יש לדבר בכנות על ההיסטוריה של הסכסוך, על שתי נקודות הזמן הקריטיות הללו, שלא ניתן להפריד ביניהן".

הדיבור של ניר שלם ושקול ,הוא לא בא עם אג'נדה שמאלנית , בכישרון ובחוכמה מבלי להתערבב הוא מביא את המציאות שנתגלתה בפניו במסע.

                                    ניר ברעם / תיאטרון בחצר / על ספרו מסעו "הארץ שמעבר להרים" 

הדיבור שלו לאורך כל הערב מדגיש את המציאות המשתנה ,הדיבור כמו הספר כל כך רלוונטי במציאות שהמידע המשודר ומתוקשר לא משקף את הרחוב ואת המתקיים.
חזרנו הביתה עם רצון לקרוא ספר זה ותודה גדולה לניר ברעם .

ניר ברעם עשה מעשה , הלך לשמוע מה אומרים האנשים שגרים בשכנות לנו בארץ הקרובה כל כך פיסית ורחוקה כל כך מתודעתנו מחיינו. 

ארץ גדולה, שרובנו הישראלים לא ממש יודעים איך מתנהלים החיים שם. פגשנו איש אמיץ, כנה, שעשה מעשה, יצא למסע בשנים 2014 -2015
קשה לסכם ערב מרתק שכזה –מומלץ פשוט לקרוא ספר חובה זה .
בהקדמה לספרו "הארץ שמעבר להרים", מסביר ניר ברעם מדוע בחר לצאת למסע : "בשנים האחרונות הזעזוע, האדישות, הייאוש נהפכו למטבע שחוק בדיון הציבורי בישראל ובעולם. דומה שהכל כבר נאמר. 

אבל הדבר המפליא ביותר בכל זה הוא עד כה לרוב מוחץ של הישראלים (והאנשים בעולם) המדברים על הסכסוך מהרגע שעמדו על דעתם, אין מושג איך מתנהלים החיים בגדה המערבית, השטח שהוא לב המחלוקת.

 רובם לא ביקרו שם, יש ישראלים שהיו שם כחיילים בצה"ל ודי מזמן, ונדמה שאנחנו כבר מדברים על מקום תאורטי, מעורפל, המשורטט בדמיוננו הפוליטי, ממש כמו המקומות שבהם מתרחשות מלחמות האזרחים בסוריה או בקונגו".

הדיבור של ניר שלם ושקול ,הוא לא בא עם אג'נדה שמאלנית , בכישרון ובחוכמה מבלי להתערבב הוא מביא את המציאות שנתגלתה בפניו במסע.
ניר שואל כמעט כל אדם אתו נפגש שאלות שהתעייפנו לשאול או לשמוע. המסע שלו הוא תחקיר עומק רציני נוקב ומרגש שעולה מרצון כנה להכיר ולגלות. התמונה העולה מורכבת, קשה לשמוע עד כמה התרגלנו לכיבוש, לעוול מתמשך, לאפרטהייד שקיים בגדה. כמו יאיר אורון בספרו "שואה תקומה נכבה" וכמו אורית  פרלוב  מומחית לענייני רשתות חברתיות, חוקרת את הלכי הרוח והמגמות באמצעי המדיה החדשים במדינות הערביות כחלק מעבודתה במכון למחקרי ביטחון. גם ניר חוזר ומדגיש שהמפתח לסכסוך הוא בהכרה ש- 48 זו נקודת ההתחלה.
"העובדה שכל צד לכוד בתוך סיפור 48 שלו ולא מכיר כלל בסיפור האחר , שוללת את קיומו של דיון מקיף בין שני הצדדים בשאלות היסודיות של הסכסוך בישראלי פלשתיני ".
כמעט כל פלסטיני ששוחח עם ברעם מזכיר את גירוש משפחתו מ-48. הסכסוך לא התחיל ב- 67, יש כאן "אי ההבנה היסודית בין שני הצדדים." זו מסקנה חד משמעית שעלתה שוב ושוב בשיחותיו עם מאות אנשים , צריך לדבר על 48 " יש לדבר בכנות על ההיסטוריה של הסכסוך, על שתי נקודות הזמן הקריטיות הללו, שלא ניתן להפריד ביניהן". אין ספק שזו שיחה קשה לכולנו אבל היא המפתח.
עוד מעט יציינו 50 שנה לכיבוש של 67 ועדיין נמשך מאמץ ההשכחה המכוון של 48. ניר מחדד בין היתר את ההבחנה שהמשפחה הפלשתינאית התפרקה ב48 , לעומת 67 שעברו משליטת ירדן לישראל. בהמשך הערב נשאל האם הפלסטינים יוותרו על זכות השיבה? לא סביר שזה יקרה הוא משיב .לצד זה הוא מציע שיקום מנהיג ישראלי יעלה לרמאללה ויפנה לעם הפלסטיני בהכרה בנכבה
זה יחזיר את האמון והכבוד האבוד. 

"העובדה שכל צד לכוד בתוך סיפור 48 שלו ולא מכיר כלל בסיפור האחר , שוללת את קיומו של דיון מקיף בין שני הצדדים בשאלות היסודיות של הסכסוך בישראלי פלשתיני ".

הוא מספר שפלסטינים ויהודים ישראלים כאחת ציינו שוב ושוב באוזני ברעם  את מה שהיה פעם, כלומר − הדו-קיום המסוים שכן שרר בעבר ש נפסק "מאז הסכמי אוסלו וההפרדה". אין אמון שוב ושוב עולה אמת עצובה זו שאין אמון .
"מודל ההפרדה בין יהודים לפלסטינים קרס גיאוגרפית, דמוגרפית, פוליטית. כעת השאלה היא, איזה מודל פוליטי יכול להחליף את מודל ההפרדה?".
הדיבור שלו לאורך כל הערב מדגיש את המציאות המשתנה ,הדיבור כמו הספר כל כך רלוונטי במציאות שהמידע המשודר ומתוקשר לא משקף את הרחוב ואת המתקיים.
חזרנו הביתה עם רצון לקרוא ספר זה ותודה גדולה לניר ברעם .