שבוע של דיבור אחר בבית.
נכדה בת שנתיים עם חוכמה שהיא מעבר לגיל, מתיקות, התמסרות וסקרנות.
היו דאגות של מה אומרים לה כשההורים בחו"ל, אבל אורי, באופי המופלא שלה, פשוט פוגגה שוב ושוב את כל החששות. בורכנו .
בלילות, אחרי שהיא נרדמת, מצאתי את עצמי מלקט קולות מתוך הפיד.
לא כסיכום, אלא כהתבוננות על המציאות המורכבת הזו של כולנו.
.
חשבון נפש .
השיעור העיקרי שלנו הוא להכיר במורכבות.
זה דורש התבגרות, וזו גם אחריות להפנים שהחיים הם לא שחור לבן.
.
הפיד עבורי כמו פריים רחב של מפגשים, קולות שונים.
.
.
מעבר לים כותבת מאיה טבת דיין איך פותחים שם שנת לימודים.
בקנדה, שבה חיו מלא שבטים אינדיאנים כמו בכל אמריקה לפני שנושלו.
בכיתה י' המורה מישיר מבט אל התלמידים ואומר: "אנחנו גנבנו את האדמה הזאת".
וביסודי שרים המנון לשבט אינדיאני מקומי בליווי תוף.
.
דמיינתי בית ספר אצלנו שהיו פותחים בו את הבוקר בהכרה שהאדמות שעליהן אנחנו יושבים היו לפני קום המדינה כפרים שלמים שגורשו.
רק להכיר בזה.
לצערי מלמדים אצלנו תמונה חד צדדית, רק שקמו עלינו להורגנו.
שזה נכון, אבל זה רק חצי סיפור.
.
.
ליאת מנדל יושבת בקליניקה מול פצועי מלחמה שמריחים ריחות של מוות בכל לילה לפני השינה, ונושאת את השבר שלהם.
ובו בזמן היא יודעת על פלאח זקן שמרביצים לו במסיק בחסות החוק והצבא, כי זה נחשב "נזק אגבי".
וכשהיא יוצאת להליכה ביוון ורואה שלט שאומר שכל חיילי צה"ל הם פושעים, הלב מאיץ.
היא כותבת שכאשר מערכות הגוף קורסות, מחפשים את ציר האמצע.
קרקע, נשימה, להחזיק את חוסר האונים בלי לברוח לקצוות.
.
בלילה, ג'ודי עדיני משוטטת בטיילת ביוון עם תינוק במנשא.
היא כותבת:
"השמיים מכוכבים ובתוכם מטוס עם שלושה גופי תאורה, אדומים, מסוכנים. אני מזכירה לשנינו, זה לא טיל. לא פצצה. לא צריך לברוח. אין לאן. ביוון, ככל הידוע לי, השמיים בטוחים."
היא שרה לו באנגלית כדי שלא יזהו את העברית, שלא יראו בתינוק שלה פושע.
ומתוך הפחד בוקעים לה פתאום מיתרים של תפילות, ניגון של קרליבך, עד שהיא שולפת שד והחלב השקט מנצח לרגע את המלחמה.
.
אפרופו הסרט "נזק אגבי" שמעורר שערוריות ברשת, שיראל מזכירה את דוד המלך.
דוד נלחם להגן על עמו, הכי צדק שבעולם, ועדיין נאסר עליו לבנות את בית המקדש כי ידיו מלאו דם.
גם להכרח יש מחיר.
והטראומה שלנו גורמת לנו לפחד מהכאב של האחר, ולהיאטם.
.
ומאירופה, תומס בלום רואה את הבועה שלנו שמתעסקת שבועות בסרט בוונציה שכמעט איש לא שם לב ולא רואה אותו בעולם.
חוץ מכמה אינטלקטואלים, אף אחד לא עוסק בזה.
הוא מזכיר שהנזק האמיתי איננו מקולנוע, אלא ממה שנעשה בתוכנו.
.
ועכשיו חוזר ערן צדקיהו. חודש בארץ, אחרי חיים בתוך גלויה שקטה בכפר למרגלות האלפים בצרפת.
הוא נוחת היישר אל הדורסנות והאלימות ברחוב, והבן שלו חולם שהם עומדים על קצה צוק ועוד רגע נופלים.
ערן כותב על הפיתוי לשים חומה, להרגיש קהות נוחה ומאולחשת כדי לא לסבול, אבל הוא מתעקש לא להתרגל ולא להיאטם.
הוא עומד בתווך, קרוע בין השייכות לחרדה, וכותב:
"נראה לי שרוב הבעיות בעולם שלנו מקורן בכמיהה האנושית הבסיסית שלנו להיות נאהבים ובהיעדרה של האהבה. ולכן בתוך כל חוסר הוודאות הזו אני יודע למה אני זקוק ומה חסר לי ומה אני רוצה להיות בעולם, עוד חמלה, יותר אהבה. כי מה שלא יהיה, אהבה היא התשובה הכי טובה."
.
בשיעור לקראת יום כיפור, למדנו:
"יום כיפור מדבר במהותו העמוקה על אהבה, לא על מחילה.
על מקום של אהבה בתוכנו שננטש, שהופקענו מעצמנו כי נבהלנו מאוד ממעשינו. אז כן להתבונן באומץ. אנחנו לא נדרשים לעמוד מול מעשינו מתוך ציווי עליון, אלא מציווי פנימי של הלב.
לא איפה חטאנו, אלא איפה הפקענו מעצמינו את האלוהים שבנו."
.
בספרו "עידן הנשמה", כותב גארי זוקאב:
"במקום נשמה בתוך גוף, היו לגוף בתוך נשמה. הושיטו את ידכם לנשמתכם... ענווה, מחילה, בהירות ואהבה, כולן מתנות של הרוח. ואתם מקרבים את עצמכם למתנתו הגדולה ביותר של היקום: אדם בעל לב פתוח."
Maya Weinberg
חמודה באופן לא חוקי
Diti Ronen
ליקוטי נפש של אמת, זה מה שעשית כאן, תודה לך נינו אהוב,
ולקינוח, הקטנטונת - צפיחית בדבש
Roni Gorfine
ליקטת וערכת באופן מקסים ומרגש! תודה נינו יקר הלוואי
ועל אורי אין מה לדבר 
Racheli Zohar
איזה פוסט מגניב וחמוד. ואיזו תמונה וואוו
Arnina Kashtan
וואי, נינו!
איך קיבצת דברים והיפוכם למרקם חומל.
והילדונת הקסומה, שכה מזכירה את מהותנו, שמעבר לכל.
Tikva Mulai
נינו אהוב, תודה רבה על הדברים, על הלב הפתוח והאוהב ובעיקר על שיתוף התמונה של נכדתך היפה כאביה ומתוקה בצורה יוצאת דופן, הלב מתרחב ועוטף אותה.
במלאכת הליקוט שלך הנחת בפנינו תמונה מפלחת לב ויחד עם זאת אוספת אותנו להתבונן ללמוד ולגדל את עצמנו לאדם שאנו רוצים להיות ולמציאות אותה אנו רוצים לחיות.
תודה
Sara Peled
תודה
Barbara Guttmann
Nice Picture.
Ana Hana Jaeger
שנה טובה טובה
כמה טוב ליבך אמיתי ומרשים
Ora Lafer-mintz
אוסף נפלא ליקטת.
תודה ליקוטיך המשמעותיים.
שנה מאושרת וחתימה טובה לך ולתחיה
דורית ויסמן
נינו יקר, תודה על הרחבת הדעת. אני מסתכלת על הפיד כמבזבז זמן, והנה אתה הופך אותו למשהו יצירתי! והנכדה? מקסימה מקסימה, וכמובן גם הצילום. חיבוק לשנה טובה לך ולתחייה
Esty Appel
נינו יקר, תודה על כל מה שכתבת, שמבטא רחשי לב, גם שלי ושל אחרים, לאנושיות, לשקט, לשלום. ובאשר לנכדתך המקסימה, כיף לכם ונראה שהדור שלה ינהיג פה אחרת. נקווה שקודם, שיגדלו לעולם טוב יותר.
Liat Mandel
נינו יקר ואציל הנפש,
תודה על לקט המילים האלה שמקיף גם את מילותיי ונותן להן דופן.
תודה בעיקר על המבט הטוב שלך על הדברים, על זה שאתה לא מוותר עליו.
Tamar Eisen
לוקחת מפה הרבה נינו
Ayala Frenkel
חיבוק גדול.
Yael Gvirtz
מקסים, כמו היוצר שליקט והניח
Maya Tevet Dayan
מקסים ומרחיב לב כתבת. והנכדה
Judy Adini
נינו איזה ליקוט יפה עשית. תודה שהנחת אותי בתוכו. ואיזה כיף לאורי שיש לה אותך ואת תחייה
Rachell Dobson
נפלא!! פשוט נפלא. אפשר להזיל קצת דמעות ?
תודה על שאפשר לחבר לבבות במילים
