" קרן שמש מאוחרת"

הרצל פינת רוטשילד.

איריס אקרמן / פורטרט של אשה /.Iris Akerman

Shiri Hoffman :"תמיד יפיפיה, אבל התמונה הזאת ממש תפסה משהו מהותי.
מקסים."

Anaelle Anna Swissa / פורטרט של זמרת

איריס טביביאן.

אֲהוּבַי יְשַׁמְּשׁוּ לִי קַבַּיִם
לַחֲצוֹת יָמִים קָשִׁים,
וִילַמְּדוּ אוֹתִי מֵחָדָשׁ
עַל חֶסֶד
מְתִיקוּת
וְאֶפְשָׁר.


מתוך ספר שיריה "בבטן הדג " של איריס טביביאן.
איריס וגבי בצילום מליל אמש של חברי קבוצתנו ללימודי א.ד. גורדון בהנחיית נעמה שקד בבית מדרש "אלול " בירושלים

‏‎Zuaditu Kasa‎, ‏. זאודיטו קאסה / פורטרט של אשה.

ערב שישי ,בתוך התנועה של הטיילת, בולע את פני העוברים ושווים,
בדרך לחבור למוסיקה לקצב שמושכים אותנו, שם גם עצרנו ,שם גם הפסקנו להיות חלק מתנועת העוברים ושווים. מביטים בהתרחשות, זמר רחוב מרקיד עצמו ואחרים, משנה את האנרגיה במרחב.
כל מי שחולף לרגע מתחבר לקצב אחר, בתחושה כמו בועה אנרגטית .
בשולייה עמדה אשה,מסקרנת , בשקט פנימי רקדה לעצמה,כל רגע נראתה אחרת הרבה הבעות .
כשהדליקה סיגריה התקרבנו ביקשנו להכיר אותה ,,זאודיטו קאסה, גם למדנו שפירושו ,כתר .
ואכן מלכה תל אביבית, צנועה שסיפרה לשאלתנו על לימודי עיצוב האופנה, ראינו עבודות עיצוב משלה מעוררות השראה ועלה רצון לצלמה גם במרחב אחר.
וגם רוצה לספר שאחרי הרבה חודשי צילום בטלפון , חזרתי למצלמה, רוקד איתה בשמחה , ולטלפון לחשתי אל תדאג אמשיך לרקוד גם איתך.
הרגשתי שזה כמו לעבור מרישום סקיצות , לציור .

"אל תחפש רחוק"

" את החיים צריך לבקש בחיים, בעצם החיים, צריך לבקש בכל רגע, כי כל רגע הוא אות חדשה, מלה חדשה, פרק חדש, – הכל לפי החי, לפי כוח החיים. צריך לבקש כמו שמבקשים את היופי שבטבע, את האור הגנוז שבטבע."

א.ד. גורדון  מתוך מכתבים/22. לבנימין קוצ'רבסקי (בנימיני), מרחביה / רמה, טבת תרע"ו.

דבור = צרעה מזרחית.

Nino Herman:" איך מדברים איתה ? "  @Sharon Asis

Sharon Asis :" רצוי לשמור מרחק של כבוד, מדובר בצרעה חברתית מאוד טריטוריאלית. יש משהו מדהים במה שקשור לתזונה שלה וליחסים בין הפועלות לזחלים."

Sharon Asis:" הפועלות משחרות למזון, הן אוספות גם צוף וסוכרים נוזליים אחרים מפירות, וגם חלבון מן החי (בעיקר חרקים, אבל גם שאריות בשר שבני אדם משאירים). תמיד חשבו שהם ניזונות משני ערוצי המזון. מסתבר שהן מעכלות סוכרים, ולא מסוגלות לעכל חלבונים, ועדיין הן זקוקות לחומצותהאמינו שבחלבונים. מה שגילו זה שיש סמביוזה בינן לבין הזחלים שבקן: הן מביאות חלבון לעוס לזחלים, הזחלים מפרקים את החלבונים לחומצות אמינו, משתמשים בהן ואת עודפי חומצות האמינו המפורקות הם מפרישים דרך בלוטות בגפי הפה שלהן ומזינים את הפועלות, המטפלות שלהן.
כלומר קיים קשר הדוק ומחייב בין הזחלים שזקוקים למזון שמביאות הפועלות ובין הפועלות שזקוקות לחלבון מפורק שניתן להן מאת הזחלים. תופעה מאוד יוצאת דופן אפילו בעולם החרקים העשיר כל כך."

שוב ושוב עולות שאלות מהותיות על הקיום וסדרי עולם ..

מצאתי הבוקר התכתבות שהתקיימה בימים אחרים,קצת כמו אילו
בהן המציאות מורכבת ,אין מנוחה, האקלים מקצין כמו בני האדם.
והאחריות לשנות היא עלינו.
ושוב ושוב עולות שאלות מהותיות על הקיום וסדרי עולם .

הצילום הזה טל וובר / שניר.  ב"בר קיימא " שהוצג בתערוכת "לא שם פרטי". שאצרה יעל קוטלר קלדרון ב"עלמא" . 

הביא את אלינור דורי לצטט את השיר הנפלא של ויסלבה שהיא כה אוהבת .
שבת שלום .


ורמר / ויסלבה שימבורסקה
כָּל עוֹד הָאִשָּׁה הַזֹּאת מֵהָרַיְקְסְמוּזֵיאוּם
מוֹזֶגֶת יוֹם אַחַר יוֹם
חָלָב מִכַּד לִקְעָרָה
בִּדְמָמָה וּבְרִכּוּז מְצֻיָּרִים
הָעוֹלָם אֵינוֹ רָאוּי
לְקֵץ הָעוֹלָם.

שרב כבד

Sagit Zilberman

שגית , יומיים של יחד , שיחות , הקשבה , תדרים שונים.
חווית הקשבה לימוד שיתוף , ופשוט אהבה.

אשה בחלון.

בדרך הביתה.

שירה / פורטרט של אישה Shira Kamrad

עונת מעבר / נטף 2019

שלושה דורות .

אילה זילברמן

‏‎Nino Herman‎‏ ‏‏מרגיש ‏שמח‏ עם ‏תחיה הרמן‏ ו-‏‏3‏ נוספים‏.
אתמול ב-‏9:27‏ ·

אילה זילברמן.
פגשתי אותה לראשונה ב-2010 בקפה ג'ורג שכבר לא קיים ביהודה הלוי.
ישבה נשענת על הקיר עיניים עצומות, שיננה את המחזה "תמול שלשום ." בעיבוד של פנינה גרי לתיאטרון הערבי ביפו .
אתמול ב9 למאי שהוא גם יום הולדתה של אימי
השתתפנו בחתונתה ,עם אחיה . כל כך שמחנו להיות שם. לשמוח ולאהוב. אז בגורג ,פגשתי לראשונה את השקט והיופי הפנימי שלה בריכוז העצום שלמדה היה שקט מעורר השראה. חיכיתי שתפקח עיניה, בשמחה נענתה לבקשתי להעלות לפייסבוק , אז גם נולדה הידידות בינינו. חברות מרגשת.
מזל טוב אילה ואחיה יקרים.

עידו,נעמי, מעיין. מחיל חינוך בשביל יאיר, יום הזכרון 2019

ביום הזכרון הגיעו לבקר נציגים מחיל חינוך בשביל יאיר, הם נולדו בשנת 2000 ( השנה שיאיר נהרג)

@mayanbailey
@neomidahan
@idolevi22





מעיין ביילי :"ראיתי את הסרט על יאיר, ולצד מה שכתבת השנה בבלוג
אני חושבת שזה הדגיש לי עד כמה החיים פשוטים (לצד כל המורכבות שבהם) עד כמה יש שמחה וגם עצב.. עד כמה הם מעגליים וברגע אחד יכולים להחזיר אותך אל רגעים מלאים בצער ואושר שהיו מזמן ולמלא אותך כאילו הם לא חולפים אף פעם
ראיתי בסרט את יאיר בתור ילד, איש קטן בגוף של ילד שלובש מגפי גומי, מלא במרץ, אהבה לחיים ולטבע, חוכמה, רגישות ושמחה
ובתור נער, ביישנות שופעת קסם ואותנטיות, ולב טוב.. וכמה מצחיק הוא שגם ירדו לי דמעות וגם צחקתי בזמן שסיפר את אחד מהסיפורים שלו מהטירונות למצלמה, כולו מלא בהבעות ואישיות.. בטוחה שאם היינו מכירים הוא היה לי נפש קרובה, כמו שהיה לרבים אחרים.. וכמה שהוא האיר ומאיר ויאיר תמיד
חשבתי לצרף שיר של ג׳וני מיטשל שהתאים לי לסיפור של יאיר ושלכם ושל הסרט "
"The circle game״-Joni Mitchell

יונתן ושאול. — ‏ב-‏שמנמונת نصّوحَة‏.‏

On the cover of our May 5, 2019 issue of the:‎J. The Jewish News of Northern California

Yosef Jazi and his granddaughter, Ahuva, Yemeni Jews of Elyakim Village, Israel, 1973

On the cover of our May 5, 2019 issue of  the:‎J. The Jewish News of Northern Californiao

(Photo/Nino Herman)

‏‎J. The Jewish News of Northern California

Last day "I to Eye", at the Israel Museum in Jerusalem

Just a sample of a warm, playful and conceptually strong exhibition on human interaction, curated by

Shir Meller-Yamaguchi... "I to Eye", at the Israel Museum in Jerusalem.

זהו תם ולא נשלם , לחיי התערוכות שבדרך . 

התערוכה הזו נסגרה , חצי שעה לפני קיבלתי תצלום זה בווטסאפ מדניאלה שלמה: " "הספקתי !!!!!!! ואז הוסיפה ...

."תערוכה מקסימה נינו אני מאד מאד שמחה שהספקתי". 

תודה רבה לך דניאלה גם אני מאד מאד שמח שהספקת .

יש את יאיר בלב לרגעים הוא כמו חי וקיים ולרגעים איננו .

יצא כך שאני שומר במגירות חדרי תצלומי בתים של משפחתנו שנעזבו באירופה שלפני ואחרי המלחמות.

צילומי בני ובנות משפחה שאינני יודע מי הם, משפחה גדולה שאיננה עוד. 

לא ידעתי לשאול שהייתי ילד, הדמיון לקח אותי לסיפורים משלי.

אבא לא סיפר, סבא שמר בארגזים, יותר נכון סבתא שמרה בארגזים אחרי מות סבא.
אימא ציירה, לא את מה שראתה אלא את מה שרצתה להראות. אחותי הגדולה למדה היסטוריה ונהייתה מורה ומחנכת. ואני ממשיך לקיים את מלאכת סבא וסבתא להיות האוצר והמו"ל המשפחתי.
עכשיו ערב פסח שני, עוד מעט נתכנס משפחתנו הקטנה לארוחה. יאיר לא יהיה, לא מתרגלים. 

צעיר היה במותו מוצאי פסח שני שנת 2000. צעיר אך שורשיו נטועים עמוק בלב.
בימים האחרונים אני עצוב ולא מזהה מה מקור העצב. ברור שיאיר זה הסיפור, 

לצד זה אני נפרד מאיזה דפוס בתוכי והכל מתערבב לו.
מותו כבר לא מעורר כאב, עצב כן. אין לי מקום בלב לחלל הריק שהיה בתחילה,

 יש את יאיר בלב לרגעים הוא כמו חי וקיים ולרגעים איננו . 

ליבי כמו הירח, חציו מואר חציו שרוי בחושך, בהעדר האור.
יש בי את החלק ששואף למרומים, כשהוא נוכח אני שמח, שמח מאד. ויש חלק שכאן על פני הארץ שגם בו יש שמחה ולפעמים שאני שוכח מאיפה ולמה אני רק עצוב. ויש חיבור ביניהם, שתי גדות, דיאלוג אינסופי ואין פתרונות באופק. גדלתי להבין שלא שם נמצא מרגוע, בפתרונות.
בחוץ שירת הציפורים כמו מקהלה גדולה. אביב משגע כמו אז לפני 19 שנה.

 מקשיב למה שמתרחש שם בתוך, כבר פחות מפחד.
יש אלוהים ומופעיו שונים. הוא נמצא בכל, באלון שליד ביתנו, ביער, בהר הרוח, וביאיר גם.
שאני מניח לעצמי הוא מופיע, ממלכת האל נמצאת בתוכנו, גם יאיר, ויש בי הכרה בנצחיותם של הדברים החולפים. במרוצת השנים גליתי שכשאני זז מתודעת החסר צומחת לה הכרה פשוטה בנצחיותם של הדברים. אמון זו המילה, אמון בלב שמקשיב, אמון בלב שמדבר.
בחוץ הלימון עמוס לימונים ופריחה גם יחד מעניק צל ומחסה. בכל פעם שאני חש בלבול רגשי הוא מזמין אותי לצאת להתבונן בו, לשבת לחבור לשקט שבלב. להיות בתוך הדברים ומעליהם גם יחד.

חג שמח והרבה אהבה.

"ויאיר הוא לך השמיים\"

ליאופולד ולואיזה  הרמן סבא וסבתא של סבי הוגו הרמן 

בחוץ הלימון עמוס לימונים ופריחה גם יחד מעניק צל ומחסה. בכל פעם שאני חש בלבול רגשי הוא מזמין אותי לצאת להתבונן בו, לשבת לחבור לשקט שבלב. להיות בתוך הדברים ומעליהם גם יחד

פנס בודד בשמי הערב.

צבעי אביב 2019

"העולם הוא קנבס לבן והתודעה היא תנועה של יצירה מתמדת"

Tamar Rothstein

אם יש אנשים שמספרים לכם

שאתם תמימים, רוחניים מידי

שהעולם הוא מקום אכזרי 

ותחרותי, שלא הכל אור ואהבה,

הם מבטאים את האמונות המגבילות שלהם

אלו רק אמונות המגיעות מתודעה

רדומה שאינה יודעת עדיין

שאין מישהו שמתבונן על חוקי הטבע

או הטבע של האדם אלא יש רק 

התבוננות טהורה שיוצרת חוקיות מרצף 

של מצבים ואירועים שהיא מפרשת כתופעה טבעית

היא לא יודעת עדיין ולא ערה לקשר שבין התבוננות

ליצירה של מציאות.

הם חושבים שאתם חולמים והם אינם יודעים

שחלומות הם הבסיס לכל מציאות.

מדוע שאמונות שהעולם תחרותי ומקום אכזרי

שלא הכל אור ואהבה נכונות יותר משורש

הוויה שלנו? כשאנחנו מתבוננים על התודעה

ומגלים שאין מישהו שמתבונן אלא ישנה רק התבוננות

אז כל מציאות היא פוטנציאל שנתון לשינוי.

העולם הוא קנבס לבן והתודעה היא תנועה 

של יצירה מתמדת

ללא אהבה לא היה קיים העולם.

הרס אינו מאפשר צמיחה, אכזריות מדכאת,

האהבה היא כוח החיים שנדחף 

ומבקע כל חומה מבוצרת וכל שכבה של בטון

לא הדיכוי מעורר יצירה, לא ההרס מאפשר צמיחה

אלא הדמיון המשולב באהבה מאפשר

את הצמיחה שהיא כוח אינסופי שמתקיים למרות

הדיכוי וההרס, הוא הקיום השלם שמפורר את האשליה.

רק המיינד מאמין למציאות שהוא עצמו יוצר ממושגים

אבל התודעה מתעוררת לגלות עולם שכולו פוסט מחשבתי

אין דואליות, אין קוטביות, אין מילה ומחשבה ללא התבוננות

וחיים. יש אהבה שלמה שמבקעת 

את האחיזה בצורה החיצונית שאיננה בכלל משקפת

את מהותה הפנימית, גם האבן נמצאת בתנועה מתמדת.

חירות מתחרות.

בפעם הבאה שמישהו מנסה להעיר אתכם מהתמימות

להראות לכם את האמת, אימרו לו תודה. מתחת לרצון

שלו מסתתרת דאגה אוהבת. הרצון לסיים את הסבל

בעולם הוא משותף. הבחירה באהבה היא דרך יצירתית

יותר מתלונות על המצב.

אני בוחרת להמשיך להיות תמימה וליצור מציאות

מופלאה של אהבה.

חזרה אל האמת / תמר רוטשטיין