"אני אתה" לומדים בובר.
רגע אחד שנע מולי אמש ,מה מיגנט את מבטי?
פניה היפות של הילה?
המפגש בין הדימוי שעל הקיר והחיים? מערכות יחסים ?
קרבה , ריחוק, אולי אותו רגע אחד דק מאד שנוצר סיפור בין שני הדימויים.
יש רגעים כאילו שכמו מזמינים אותי ,זו חוויה רוחנית
אולי צבע החרדל שעל הקיר בשמעיה בפלורנטין
המעיל של הילה,התכלת בחולצתה של נטלי הכסא
היינו בסיומו של לימוד הטלפון כבר היה ביד
כמו ידע שעוד רגע יהפוך למצלמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.