בחוויה שלי ניו יורק התקרבה במקצת במרחק.

עוד כמה מילים על המסע שלנו אל מעבר לים , שבצוק העיתים מתרחק והולך ,ראשית בחוויה שלי ניו יורק התקרבה במקצת במרחק.. אולי בגלל שטסנו הלוך ישיר לחוף המערבי , זה כבר לא נתפס בעיני כזה סיפור לטוס אל מעבר , גם האינטרנט הרשתות הגלובליזציה מרחיבות את גבולות השיח היום יומי , העולם נתפס אחרת קטן יותר .
נוצרה תערוכה שנאצרה ע"י אוצרת אמריקאית לקהל יהודי ובכלל , הבחירות שלה נהדרות הייתי משנה במקצת, אבל כהרגלי התמסרתי .יש בה צילומי עבר בשחור לבן כמו גם הרבה דימויים עכשוויים מצילומי רחוב עד טבע =גשם. אנשים כותבים , מספרים שזו תערוכה מרגשת, נוגעת, אנושית, קולות רבים שונים מגוונים, לאורך זמן לקבל משובים כאילו זו חוויה נהדרת, כמו ביום הולדת שמברכים אותך אנשים שונים בגילים שונים ומתוך סך הברכות עולה תמונה של עצמך , תמונה יפה שהפאזל הזה שמורכב מאנשים שונים מתגלה נאסף מרגש.
אז גם כאן לחוות את תגובות האנשים בפאזל הבינלאומי שנאסף לו ,מה אומר לכם זה כיף גדול, כי מעבר למילים שלהם , זו מנגינה אחרת . אבל גם למנגינה פנים רבות ,גיליתי בכל הנוגע למו"מ מול הגלריות שהיה ונמשך מתוך שהתערוכה נודדת ותמשיך במסעה , גיליתי שלצד אדיבות מחויכת, יש מציאות מסחרית ממש לא מחייכת .
ואולי הכי חשוב שכל מה שנאמר כאן מן הסתם שייך למרחב החוויות האישיות שלי שחווה את אשר אני מאמין בו . זו איזה אמת מוחלטת ,משתף הגיגים , ואם ארצה לחוות אחרת , מן הסתם זה גם יהיה אחרת ,אז זו אולי גם הזמנה עבורי לנסות לראות דברים אחרת להרחיב את ההקשרים , ואז מן הסתם המציאות תחווה אחרת