רונית פיינגולד " אתמול, כשהספר היה לראשונה בידי, דבר ראשון הלכתי לג'יג'ה לתת לה אותו.
שתינו קפה ואכלנו עוגה, על מפה לבנה וספלי פורצלן ואני הקראתי לה קטעים מהנובלה "עוגת שמרים וקפה" שכתבתי, ושנמצאת בספר שזה עתה יצא לאור "הבנות של אלה משם".
גם בסיפור, כמו במציאות, אנחנו שותות קפה ואוכלות עוגה בסלון ביתה היפה.
ג'יג'ה ואמא שלי היו חברות מגיל 11 בקראקוב.
אמא כבר לא בחיים. אני לא יכולה להגיד לה: תראי אמא, גם אני כותבת. כמוך!
להיות עם ג'י'גה בת ה- 91 היה בשבילי אתמול, להיות הכי קרוב לאמא.
ראו בתמונה את האשה הזאת! אישה יקרה, חברה. היא עברה עם אמי את הדברים הקשים ההם, משם.
החברות נשארה הדוקה ויפה עד יום מותה של אמי.
ג'יג'ה נמצאת כאן איתנו חיה וצלולה ומקסימה.
רק בשביל הרגע הזה היה שווה להוציא את הספר הזה.
![]() |
שני סיפורים יוצאים לאוויר העולם תוך כמה חודשים.
כל הכבוד אמא, גאה בך! |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.