עכשיו אני סבא , מתבונן ממרחק אחר בזמנים שמתקצרים.

סבתא פאולה עם יאיר שנות השמונים. 

עכשיו אני סבא , מתבונן ממרחק אחר בזמנים שמתקצרים.

דימויי מפתח לחיבור ,מעלה געגוע ,אין ספק ,גם שמחה . כן זכיתי לחוות סבתא כזו אוהבת הרבה שנים ,ויש את יאיר הקטן שחייך מרגע בואו לעולם חייך הרבה בחייו הקצרים חיוך שקיים בלבי . איפה הוא עכשיו , איפה סבתא איפה נמצאות אותן נשמות שבחרה נשמתי לחבור אליהן, שבחרו נשמותם לחבור אלי ,יש עולם שלם של חיבורים שאם נפנה אליהם תשומות לב נגלה שהכל בקיום =יקום פועל מתוך ההדדיות. אני חושב שזה גם עשויי להיות מפתח לאנושות להתבגר לצאת מתחושת הלבד , החסר,הקורבנות.

תמונה הזו מעלה זכרון לעולם שהיה ואיננו. אפשר לחוות את החסר והאין והאויי ורק להתעצב ובתמונה הזו יש גם קול זיכרון לילדות מופלאה שהיתה לי , כיף לראות אותה באהבתה לבני יאיר .יש בדימויי זה גם השתקפות של אהבה שחשתי ממנה גם כתינוק .הכל שאלה של איזה הקשר אני בוחר לשים כשומר למסך שלי .

במוצאי פסח ביום השנה למותו של יאיר נהיה בניו יורק ,כבר כמה שנים שאיננו מקיימים אזכרה ביום עצמו, מקדשים את החיים את הבחירה בחיים , יאיר נמצא בלב , התרחבנו דרכו, באשר נלך הוא איתנו , עד יום מותנו . 

תפיסת השלמות נגישה לי יותר מתמיד ביום יום של חיי.

שבת שלום.

Shaked Halevi : "שבת של התרווחות ואהבה ובחירה (:"

Ruti Mandil- Halabi: " נינו יקר ואהוב וחכם מאוד! ניו יורק זה נהדר, וכולם איתך מלווים, הנוכחים, הנעדרים, הנהדרים. כולם"