פגשתי היום איש עצוב , וואהל ,ידיד שלנו ,הכרות רבת שנים ,שכן שלנו מהכפר הסמוך קטנה מעבר לגדר, אותו הכפר ממנו הושלך בקבוק התבערה בשריפה הגדולה וואהל נלחם להציל את המסעדה , נלחם על הבית של עוזי ורמה ,. , "אני בניתי את המסעדה הזו " . זה אולי תמצית הסיפור של המציאות הכל כך מורכבת . שתפו, ספרו .
מציאות עצובה... ואולי בכל זאת קצה של תקוה
השבמחק