השנה הביקור של חברנו היקר רוסטי בנטף היה קצר מתמיד.
רוסטי,תלמיד מסור בבית ספר של החיים,אנחנו מאותה כיתה בביה"ס הזה.
מן הסתם גם מאותה משפחת נשמות .
רוסטי מגיע לנטף, נוסע ובא על פי מגבלות השהייה הניתנות לו.
מקפיד לא לחרוג מהזמן.
כל זמן ביקורו יש את שעון הזמן המתקתק ,
ידיעה שהנה עוד רגע יגיע הרגע להיפרד מרוסטי,
משנה לשנה הפרידה עבורי מורכבת יותר.
שעור של פרידה יש לו צורות רבות
ובכולן יש משהו מהמוות ומהחיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.