"הזמן לא יארך , אקצרו ככל האפשר ואקפוץ. אחת רק ארצה שתחכי לי כבר עם הבן ביחד. קשה יהיה לי מאד לבא ארצה ולא לראותך מיד, אך עם הגורל לא ייטיב עמדי אקחהו בקרניו" כך כתב שמיר לרעייתו שולמית בעת ששהה בפריז ,"מספיק אנחנו מוכרחים כבר להיות יחד ונהיה , מסכימה? ... היי לי בריאה וחזקה יקירתי –הרבה נשיקות וחיבוקים בנתיים מרחוק –ולכן הבטיחי שבקרוב משפחתנו תהיה שלמה –ושוב נשיקות עזות – לוהטות " .
מתוך כתבה של דפנה יעקובוס רנצר /"עכבר העיר " .12.2.16-182.16
במרכז מורשת בגין בירושלים מציינים 100 שנה להולדת יצחק שמיר עם התערוכה "בעט ברזל בציפורן שמיר".
שמח שתמונותי כצלם לע"מ מתחברות לדימוי כל כך אחר משהכרתי .
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.