זו הדרך שאין לה סוף,
ברזלים לצידה ,
גולשת חרש בלילה
אצה לה ביום.
מתכסה בשמלת ערפל כבד
ביער אורנים קצרי מועד
על אבן בשדה נפל, לא פסח.
רעד חד, שילחה בי נשמתי .
אין אונים.
אין אונים.
שקט , רוח , דממה.
אט אט נפתחים מרחבי לב
חוצים ביבשה
כמו קשת בענן .
