יש רגעים כאילו של התבוננות נטו בלי מצלמה והצילום עצמו כמו חלק מסיפור גדול יותר.
ישב מולי האיש עם ראש מורכן מלטף את כלבו כמו מכיר תודה לקיומו
לאפשרות למממש אהבה פשוטה נוגעת .
לצוף לרגע מעל ההשרדות .

|
התבוננתי בו מחכה לאדונו כמו יודע שהוא ישוב , אח"כ ראיתי חיבור עמוק של אדם וכלב משהו שאין בו חומות , ישבו צמודים לא צמודים קרבה נדירה ,לא צילמתי מטעמים שונים, האיש ישב מלטף את כלבו כמו נאחז בחום באנושי בקיים בקיום , והכלב כמו עוגן מחבר היה שם בשבילו התמסר כולו לאדונו חברו . |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.