 |
| חזרתי הביתה מהעיר הלבנה צופה ביופי של מולד ירח , שעה קלה קודם חלפתי על פני צריחי המסגד החדש באבו גוש ארבעה ירחים מופנים כלפי השמיים, אותם שמיים שכולנו חולקים אותם ופתאום אזעקה ושובל מפלס דרכו מהדרום הקרוב למזרח , וברדיו נמשכת הלחימה כמו בשקט שהופר והסכסוך על פני האדמה כמו מנותק מהשקט של מעלה וייחלתי שנזכר כולנו מאין באנו ולאן אנו הולכים , בוקר טוב . |
עדות האומן. מצולמת וכתובה.
והנה, ברגע זה, כשאני כותבת, האזעקה נשמעת. פורצת מרחוק, כמו רוח מייבבת - והנה "בום" - כמו נקודה בסוף המשפט.
אני רוצה סיום אחר. למשפט אחר. עם מוזיקה אחרת מזו של אזעקה.
המוזות אינן שותקות כשאי-שפיות של מלחמה מנסה לתפוס את מקומה של אי-שפיות של אהבה!
אני רוצה סיום אחר. למשפט אחר. עם מוזיקה אחרת מזו של אזעקה.
המוזות אינן שותקות כשאי-שפיות של מלחמה מנסה לתפוס את מקומה של אי-שפיות של אהבה!
 |
| אבו גוש המסגד החדש בליל מולד ירח קיץ 2014 |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.