לפני זמן מה, שאלה אותי כרמל חברה יקרה איך זה שאני מספר בד"כ על אמא שלי .
סקרן אותה לשמוע גם על אבא ,שאלתה נגעה בי,כמו פתחה בפני מרחב להתבונן לתוכו.
אתמול פגשתי אותה מתבוננת באבא בצילום שהעיילתי .
הסתכלה עליו הביטה בי כמו מחברת אב לבנו ,לא פתחנו בדיבור אבל המפגש העלה בי זכרון לרגע.
כמו הצלחתי להזכר בקולו של אבא קול עמוק מרגיע שפשוט נעלם מהזכרון היום יומי שלי .
קול שהנוכחות שלו בחיים שלי שמה בי הרבה בטחון ואמונה .
שמחתי על הרשת הזו שפותחת בפני עולמות , חברה צעירה שלא הכירה את הורי, כל כך פתוחה וסקרנית להכיר רק כך מסיפורים .
זו גם הזדמנות לספר שאבא שלי גם היה צייר, לצערי המעיט מאד, אולי כי השאיר את המרחב לאמא .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.