אתמול פגשתי אותה לראשונה בתיאטרון בחצר בנטף, יעל דקלבאום
זמרת עמוקה ובן אדם רגיש, המופע עצמו היה מרתק לצלם, להקשיב למילות השירים שכתבה
שכמו מספרים על מסעה האישי.
יעל בתחילת שירה "קצוות" חוותה קושי בביצועו והתחילה בדיאלוג נוגע וחשוף עם הקהל.
מילות השיר כמו העבירו אותה התנסות, הן מדברות על "נפילה וחושך" , "עננים אפורים שיתפזרו עם הרוח" וכמו בשיר יעל לא ויתרה ניסתה כמה פעמים ,דיברה עם ה"פיות" שכמו שיבשו מהלכה של זמרת מקצועית .
זה היה מאד אנושי ,נוגע, משתף.
"שימי לב רק אל תעצרי, תנסי להמשיך לנוע ואל תוותרי עד שניסית את הכל" .
"ושאת נשאבת לאותו האור, שוב את מתעופפת שוב את כמו ציפור, שובי אל הארץ ...
ואל תשכחי שאת – יש בך את הכל ", תודה ליעל .
