אהלן נינו,
אפשר להדהד פה?
כבר ערב ויום רביעי מאחורינו ומחר חמישי וכבר שבת.
ואני רץ. אבל לאן רץ?
כל כך רץ מפה לשם שכמעט לא שם לב איפה אני..
ואתה יושב לך, יום אחרי יום ומספר את סיפור חייך.
אולי שלא ילכו לאיבוד ואולי שישאר משהו, שיהיה אפשר לאחוז בו, בטפטוף ובזליגת הימים החולפים, בשכחה הקטנה.
מתישהוא היום הספקת כנראה לעצור ליד הר-הרוח(בדרך מפה לשם..?), מדורבן אולי ממצלמה קטנה וערפל סמיך של חורף,
לראות מה קורה על הדרך, ממש פה ליד הבית.
ומסתבר, ככה מזכירה התמונה, שלידינו חיים העצים, האדמה והשיחים, מדברים אחד עם השני, דיבור עדין ושקט, שלרגע נדמה שקצת התרחק מאיתנו.
והתמונה שלך מזכירה לי את החיים, את החיים מחוץ לד' אמותיי הקטנות ואת החיים לתוך ד' אמותיי הרחבות.
ונזכר שכל כך שוכח בקלות. ונזכר שצריך לצאת, כדי להכנס ולשמוע ולנוע ולזוז.
וכבר ערב. מראות היום החורפי נצבעו בשחור של הלילה.
ליל חורף חם ומתוק,
תודה, תמיר
וואו. בסדר, בסדר. נכנעתי. אבוא בקרוב :)
השבמחקאהלן נינו,
השבמחקאפשר להדהד פה?
כבר ערב ויום רביעי מאחורינו ומחר חמישי וכבר שבת.
ואני רץ. אבל לאן רץ?
כל כך רץ מפה לשם שכמעט לא שם לב איפה אני..
ואתה יושב לך, יום אחרי יום ומספר את סיפור חייך.
אולי שלא ילכו לאיבוד ואולי שישאר משהו, שיהיה אפשר לאחוז בו, בטפטוף ובזליגת הימים החולפים, בשכחה הקטנה.
מתישהוא היום הספקת כנראה לעצור ליד הר-הרוח(בדרך מפה לשם..?), מדורבן אולי ממצלמה קטנה וערפל סמיך של חורף,
לראות מה קורה על הדרך, ממש פה ליד הבית.
ומסתבר, ככה מזכירה התמונה, שלידינו חיים העצים, האדמה והשיחים, מדברים אחד עם השני, דיבור עדין ושקט, שלרגע נדמה שקצת התרחק מאיתנו.
והתמונה שלך מזכירה לי את החיים, את החיים מחוץ לד' אמותיי הקטנות ואת החיים לתוך ד' אמותיי הרחבות.
ונזכר שכל כך שוכח בקלות. ונזכר שצריך לצאת, כדי להכנס ולשמוע ולנוע ולזוז.
וכבר ערב. מראות היום החורפי נצבעו בשחור של הלילה.
ליל חורף חם ומתוק,
תודה, תמיר