פז וגיא מפלורנטין

את פז וגיא פגשתי לראשונה יושבים בפתח חנות כביסה,לילה חשוך ונדמה היה לי שלא הספקתי לקלוט תוי פנים.
יש בי יכולת להתבונן ולקלוט פנים של אנשים ויותר מזה אני יכול שעות לשבת ולהתבונן על פני האנשים.
עבורי לשבת כך ולהתבונן זה כבר עולם ומלואו.
אחרי כשעה כשהופיעו אצל עזרא בפלפל, הכרתי את פניה של פז ושמחתי על ההזדמנות לצלם , ביקשתי לצלם אותם ונענייתי, חזרתי הביתה הורדתי את פרי העבודה למחשב והתבוננתי, עכשיו אני לבד מול המצולם, זה התהליך עם רוב מצולמים ,אח"כ שאני פוגש אותם ברחוב הם כבר נתפסים בעיני כמו באי בייתי, יש תחושה של הכרות ממושכת ,זה קורה לי הרבה בפלורנטין,אני משתדל לזכור את שמות האנשים, עבורי לדבר עם האדם להכיר אותו בשמו זה חלק מהותי של המפגש.
אני מגלה שיש בי שמחה ללכת על פורטרטים מתמשכים, מתחילים ברחוב ואז שנפגשים בשנית עוברים עם האדם לתחנה או למרחב שונה בחייו, את פז צילמתי ימים אחרי כן ב"לניס " שברחוב ויטל כברמנית, אני מאמין שיהיו לנו עוד מפגשים.